אור ברסלב
אמרי משה סימן כד › יא)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן כד · יא)

י)

ועיין (בדף מ') בהך דאקני לבנו קטן דאמרי' מוקמינן לו אפוטרופוס לינוקא ומקרקיש לו זוזי וכתב לו ג"ח ע"ש דפרש"י דהקטן הוא המשחרר, והתוס' הקשו דאין מעשה קטן כלום להתירו בב"ח דדוקא בממון הפעוטות ממכרן ממכר משום הפקר ב"ד הפקר ע"ש, והנה לכאורה נראה דהתוס' מודים דאם ימכור הקטן העבד לאחר דאז יכול הלוקח לשחררו גם מה"ת דקנין דרבנן מהני גם לענין מה"ת כדמוכח בכ"ד, ול"ק להו רק על השחרור דל"מ בקטן ומוכח מזה דהתוס' ס"ל דשחרור כסף לא משום קנין לעצמו הוא, דאי כקנין לעצמו הי' אפשר להקטן לשחרר ע"י הכסף והוי כמוכרו לאחרים דיכולים לשחררו כנ"ל, ורש"י י"ל דס"ל באמת דמה"ט גם שחרור דהקטן מהני ואולם מלשון רש"י לא משמע כן, ועכ"פ מדברי ר"ת דדחיק לפרש דאפוטרופוס משחרר ע"י הכסף והא דכותב לו ג"ש משום שלא יאמר עבדי אתה ולא פירש דהקטן עצמו משחרר ע"י הכסף מוכח ע"כ דס"ל דלא הוי כקנין לעצמו אף לרבי ורק דהוי דרך מכירה, וע"כ יוכל האפוטרופוס לשחרר ע"י הכסף, או דיהי' מוכח דס"ל דקנין דרבנן ל"מ לענין דאורייתא, ועיין בתרע"א סי' קכ"א שכתב עמ"ש התוס' שם דמשום קנס הפקירו ב"ד את העבד ונתנו לאפטרופוס וכתב שם כלל חדש דחכמים יכולים רק לעשות הדבר להפקר ולהפקיע מהבעלים אבל להקנות לחברו זה ל"מ לדבר הנוגע לדאוריי'. והכא ע"י שהפקירו יכול האפטרופס להחזיק ובאמת עשה קנין בהעבד וע"כ יכול לשחררו ע"ש. ותמוה. דהא הפקר בעבד ל"מ רק נקנין הממון ולא לקנין האיסור, ומה מהני מה שהחזיק האופטרופוס וזכה בקנין הממון הא השחרור צריך לשחרר בעל קנין האיסור דהיינו הקטן דהאיסור נשאר אצלו אף אחרי שהפקירו ב"ד, דדוחק לומר דהפקר ב"ד עדיף משאר הפקר, וע"כ מוכח דהתוס' ס"ל דע"י הפקר ב"ד יכולים גם להקנות להאפוטרופוס, ומהני לענין מה"ת שיכול לשחרר וא"כ הלא יכולים לפרש דהקטן עצמו משחרר ע"י מה שמקנה לעצמו, וע"כ מוכח דס"ל דשחרור כסף לא הוי כקנין לעצמו ולפמש"ל דהזוכה מהפקר זוכה גם בקנין האיסור יתישב דברי הגרע"א הנ"ל דשפיר כשזוכה האפוטרופוס זוכה גם בקנין האיסור ויכול לשחרר. וכנתבאר בסי' הקודם.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה