אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כג · ט)
והנה לכאורה קשה לפמש"נ, דלהרשב"א ל"ק ע"י כיבוש רק שלא יהני מחילה בלא קנין (דבכל עכו"ם שקונה דעת הרמב"ן והרשב"א ביבמות (דף מ"ו) דמהני מחילה) אבל לענין שיהא ידו כיד רבו ל"מ הכיבוש וא"כ איך כתב הרשב"א בסוגיא דאמתא דשמואל, דאי ס"ל כרבא הי' צריך ג"ש מהפודים וכמש"ל משום דנגרר האיסור אחר הממון, והא כיון דע"י הכיבוש א"ל קה"ג לגמרי וגם להפודה א"ל קה"ג, איך אפשר לגרור האיסור ע"י קנין מע"י לחוד, דהא בקה"ג אחר היאוש זכה העבד בעצמו, ואולם י"ל דכונת הרשב"א דאם היינו אומרים דשמואל ס"ל כרבא דגם אחר יאוש משתעבד להפודה ע"כ היינו מוכרחים אז לאמר דהשבאי קנה ע"י הכיבוש קה"ג ג"כ, דאל"כ הרי כיון דלשמואל היאוש הוא כשחרור וא"כ הי' מפקיע השחרור משעבוד מע"י דעכו"ם דלא מקרי רשות רבו עליו משום קנין מע"י והי' משתחרר לגמרי וממילא פקע שעבוד מע"י דשבאי. וע"כ מוכרחים לומר דהשבאי קנה קה"ג וע"כ לא קע השעבוד דשבאי ע"י היאוש ומקרי רשות רבו עליו וכמש"ל. ולכן הקשה הרשב"א שפיר דאם נימא כן א"כ נצטרך ג"ש מהפודה דגם הפודה יש לו קה"ג, ונגרר האיסור אחר הממון, אבל לפי האמת סובר הרשב"א דע"י הכיבוש אין קונה קה"ג רק לענין שלא יהני מחילה וכנ"ל, דאל"כ ל"ש כלל יאוש וממה נתיאש דהא השבאי קנה קודם יאוש להרשב"א וכנ"ל, ודוקא לשמואל כפי מש"ל דגם על האיסור שייך יאוש הי' אפ"ל דהשבאי קנה קה"ג והיאוש הוא על האיסור והיינו הך דשמואל דלא אצרכה גיטא ומשום דנתיאש גם מהאיסור וכמשנ"ל ודו"ק היטב].