אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כג · ו)
וראיתי בס' ד"א שכתב בכונת הרשב"א הנ"ל דחוזר להראשון דס"ל דהכיבוש הוא רק כ"ז שהוא כבוש תח"י האלם וע"כ בפדאו לב"ח בטל קנין הכיבוש, וז"א לדעתי דא"כ גם בפדאו לעבדות בטל הכיבוש ואי משום דיש להפודה זכות המוכרו גם בפדאו לב"ח הרי הוא פודה בעד העבד עצמו שיהי' ב"ח ויהי' לו ג"כ זכות השבאי, ושם בס' הנ"ל הקשה על הרשב"א הנ"ל ממ"ש הרשב"א עצמו ביבמות דבכיבוש קונה קה"ג וא"כ איך כתב כאן דלפני יאוש חוזר לראשון הא אין להראשון כלום. לדעתי לק"מ דכונת הרשב"א ביבמות דקונה קה"ג היינו לענין שלא יועיל מחילה כשעבוד למע"י דמועיל מחילה אבל בכיבוש יש לו קה"ג וע"כ צריך גיטא דחירותא (היינו לענין שלא יחזור האדון משילוחו כיון דלא מהני מחילה בלא קנין וע"כ גם בישראל צריך גיטא דחירותא וכמש"ש דהי' ישראלים) וזה ג"כ שיטת הריטב"א בגיטין (דף ל"ת) דבכיבוש קונה קה"ג למע"י אבל לענין שיהי' ידו כיד רבו ל"ק כיבוש וע"כ שפיר כתב הרשב"א כאן דחוזר לראשון בפדאו לב"ח וכמש"ל משום מה שקנה עבד קנה רבו דהא לענין זה שיהא ידו כיד רבו נשאר של ראשון, וכן מוכרח דאל"כ ל"ש כלל יאוש דהרי אין לו כלום, וזה ודאי דוחק דהיאוש יהיה על הזכות שיש לו לאחר שיפקע הכיבוש, ועוד, כיון דכבר נפקע קנינו דראשון במה יחזור אליו הזכות, והקנין שיקנה לאחר שיפקע הכיבוש ול"ד לקונה לזמן דאחר הזמן חוזר לראשון משום דזמן ממילא קאתי ואין מחוסר מעשה, אבל בכיבוש דצריך להפקיע הכיבוש במעשה מהכ"ת יחזור לראשון. וביותר אתפלא על דבריו דהרי בסוגיא אמרי' שבאי גופה מי קנה אין קנה למע"י, ולהרשב"א דס"ל דהשבאי דין כיבוש יש לו הרי מתבאר להדיא דגם בכיבוש ל"ק רק למע" גם עבד וכ"ש ישראל דאיירי רשב"א ביבמות וע"כ דכונתו שכתב דקנה גופו היינו לענין שלא יועיל מחילה בלא קנין וכמשנ"ל, וע"כ צריך גיטא דחירותא דלא מהני מחילה בלא קנין וע"ז הוא דמביא שם הקרא דוישב ממנו שבי היינו דגם ישראל גופו קונה נכרי ע"י כיבוש בע"כ וכמ"ש להלן, גם נעלם מהס' הנ"ל מה שכתב הריטב"א והר"ן דרק אחר יאוש חל דין כיבוש דכ"ז שלא נתייאש לא מקרי כבוש דאכתי יכול להצילו דאם אינו יכול להצילו ודאי איאושי מיאש ואפילו לא מיאש הרי הוא כאחר יאוש כיון דא"י להציל כדאמרי' בזוטו של ים עכ"ל, וזה ג"כ כונת התוס' רי"ד ושאר הראשונים דהזכירו יאוש בשבאי ובעמון ומואב טהרו בסיחון, ובספר הנ"ל הוכיח מזה דלא ס"ל כיבוש בעכו"ם מדהזכירו יאוש בכיבוש אבל לפי הנ"ל אינו מוכרח כלל דכונתם רק דע"י היאוש נגמר הכיבוש וניחא בזה גם הקושיא דהרי בקרקע ל"מ יאוש, ולהנ"ל דעיקר הקנין הוא הכיבוש ורק ע"י היאוש נגמר הכיבוש ע"כ מהני גם בקרקע, וגם מה שהביא מרש"י שהזכיר יאוש בשבאי דס"ל דעכו"ם אין קונה מישראל בכיבוש, ז"א לדעתי דמלשון רש"י מתבאר דס"ל דשבאי הוא גזלן פשוט ואין לו דין כיבוש, וכן מוכרחים לאמר להרמב"ם בפ"ט מעבדים דמשמע דס"ל דבכיבוש קונה קה"ג וע"כ הא דאמרי' דשבאי קנה רק למע"י היינו משום דשבאי הוא גזלן פשוט, וכן משמע ברמב"ם שם דלא חשיב שבאי בהדי הנך דקנו קנין הגוף.