אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כג · ה)
והנה הפ"י הקשה בממ"נ אי רשות השבאי מקרי רשות רבו עליו, א"כ מאי מהני היאוש דשמוחל להשחרור ואי רשות השבאי לא מקרי רשות רבו עליו א"כ קשה להרשב"א דשבאי קונה גם קודם יאוש, וקשה ממתני' דהא מיד שנשבה וקנה השבאי בכיבוש מלחמה להרשב"א, א"כ מיד נשתחרר כיון דאין רשות רבו עליו, ואיך משתעבד בו אף קודם היאוש, וכבר כתבתי לישב ביגד"ת וגם לדברינו דלעיל מיושב הקושיא דאף דרשות השבאי מקרי רשות רבו מ"מ אמתא דשמואל נשתחררה ע"י היאוש, והיינו דלא אצטרכה גיטא ומשום דע"י היאוש דהוי כהפקר נפקעה ממנו גם קנין האיסור וע"כ שמואל לא אצרכה גיטא דחירותא ממנו, אבל העבד עצמו עדיין קרוי עבד משום רשות השבאי, וע"כ א"ש המתני' דישתעבד לאביי קודם יאוש לרבו ראשון ולרבא לאחר יאוש לשני, ואך דיקשה ע"ז קושית הרשב"א דבאמתא דשמואל יצטרך ג"ש מהפודה, וע"כ המחוור בקושית הפ"י כמ"ש בקצרה ביגד"ת וכאן אבאר יותר דע"כ צ"ל דלהרשב"א דשבאי קונה גם קודם יאוש היינו רק למע"י כפשטות הגמ' ולא כשיטת הסוברים דבכיבוש קונה קה"ג דאי להרשב"א קנה גם קה"ג קודם היאוש לא הוי שייך כלל היאוש ועל מה נתיאש הרי גם קודם יאוש אינו שלו ועל האיסור לחוד ל"ש יאוש ועוד דרשב"א כ' שם דהא דהוצרך רבא לאוקמי לאחר יאוש הא גם קודם יאוש קנה השבאי ומשתעבד להפודה בג קודם יאוש, וכ' משום דקתני לשב"ח לא ישתעבד ע"כ דאיירי לאחר יאוש דלפני יאוש ישתעבד לראשון כיון דרשות רבו ראשון עליו וקנין השבאי פקע מיני' חוזר אצל הראשון ע"ש, ולכאורה אינו מובן כונתו דמ"ל אם פדאו לעבדות ומ"ל שפדאו לשב"ח דגם לב"ח הוי כלקח מהשבאי בעד העבד עצמו שיהא ב"ח ולא שיחזור לראשון ומדוע חוזר לראשון, וע"כ כונת הרשב"א משום דהשבאי ל"ק רק למע"י וקה"ג נשאר אצל הראשון ויש להראשון הזכות לזכות בכל מה שיזכה העבד לעצמו משום מה שקנה עבד קנה רבו וע"כ כשפדאו לשב"ח, וצריך להיות המע"י להעבד הרי שוב זוכה הראשון מהעבד ע"י מה שקנה עבד קנה רבו, וכיון דמוכח דהרשב"א ס"ל דהשבאי ל"ק רק למע"י וקה"ג דממון נשאר להראשון שפיר ניחא קושית הפ"י ממתני' דישתעבד ומשום דרשות רבו עליו והיינו הקה"ג שיש להראשון וישתעבד היינו קודם יאוש ורק לאחר יאוש לשמואל מקרי אין רשות רבו עליו דרשות השבאי ל"מ רשות רבו עליו וע"כ משתחרר ביאוש.