אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כא · ב)
עוד ק"ל לדבריהם מהמשנה (דף כ"ג) דחשו"ק פסולים להביא את הגט, והרי עיקר הא דצריך שליחות בגט הוא על מעשה הנתינה שיהי' השליח כמו הבעל על מעשה הנתינה ויקשה להס"ד דגם ביד אשה צריכים לגו"י בכ"א א"כ מאי איכפת לן שנתן החשו"ק הרי אף אם נטלה בעצמה מעג"ק כשר דאמרי' גו"י בכ"א ובא מרשותו לרשותה והחשו"ק מעשה קוף בעלמא עבדי בהנתינה דגם בנפל מאיליו כשר וגם להמסקנא דבחצרה צריכים לגו"ח בכ"א א"כ יהי' כשר שליח חשו"ק אם זרקו לחצרה אמנם י"ל דלא משום מעשה הנתינה לחוד בעינן שליחות בגט רק על כונת ועשיית הגירושין שיהי' כונת השליח כהבעל על מעשה הגירושין, ואה"נ אם יהי' הבעל כאן והוא יכוין כונת הגירושין יהי' כשר לדבריהם הנתינה של חשו"ק וע"ש בסוגיא דקאמר בשלמא חשו"ק לאו בני דיעה נינהו ולא קאמר דלאו בני שליחות נינהו ומשמע לכאורה דכונת הגמ' דאין יודעים לעשות כונת הגירושין ולא פריך דלאו בני שליחות וראי' לכאורה לדבריהם דגם בלא שליחות יש נתינה ע"י גו"י בכ"א כשנתנו בחצרה אולם ז"א דגם על כונת מעשה הגירושין בעינן שליחות, ורש"י פי' שם באמת דכונת הומ' משום דלאו בני שליחות, והוכרח לזה דהרי במשנה הקודמת דחשו"ק כשרים לכתיבת הגט ופריך שם הא לאו בני דיעה ומוקי הגמ' בגדול עע"ג וכאן במשנה דתנן דפסולים להולכה משמע אף בעע"ג וע"כ פרש"י דהקושיא הוא משום דלאו בני שליחות ולפ"ז יקשה לדבריהם אף אי נימא דהפסול דחשו"ק הוא משום כונת מעשה הגירושין כיון דאיירי גם בעע"ג ואף דגם אי געע"ג ומלמדים לו כונת הגירושין בכ"ז ניחא דפסולים משום דצריך ע"ז גופא דין שליחות שיהי' כונת השליח כהבעל, וכיון דחשו"ק לאו בני שליחות לא מהני עינ"ג, אבל יקשה לשיטת הרשב"א שהבאנו (בסימן י"ח אות ב') דמהני כונת העע"ג וא"כ מ"ט פסול הכא חשו"ק בכל גווני אף בעע"ג והרי אם העע"ג הם ג"כ שליחים ע"ז (וכמו דאיירי המשנה דחשו"ק כשרים לכתיבה) יהי' כשרים חשו"ק להיות שלוחים להולכה ג"כ לדבריהם דהנתינה יהי' ע"י גו"ח בכ"א וביותר תמוה לי לפי דברי הא"מ עצמו בסוף סימן הקודם דעיקר השליחות בגט הוא רק על מעשה הנתינה ע"ש א"כ מ"ט פסולים חשו"ק לפי דבריו אם זרק בחצרה. ולהס"ד גם כשנתנו לידה דהרי הנתינה יתקיים ע"י גו"י בכ"א.