אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן כ · ב)
ולכאורה יש לתמוה על הרשב"א הנ"ל (אות א') שהקשה דבעבד מהלך הוי טגמג"ק, איך יתישב לשיטתו הך משנה דנתנה כשהיא ישנה. לפמ"ש הרשב"א עצמו שם דהחסרון בישנה משום דהוי אינו משתמר כנ"ל ומ"מ לא בעינן שיחזור ויטול ממנה כשניעורה, וכן קשה ממ"ש הרשב"א עצמו דאם זרק הגט לחצרה שאינה סמוכה לה ואח"כ באה לחצרה או שאמרה תזכה לי חצרי דמגורשת ודין זה מבואר בירושל' דאם אמרה תזכה לי חצרי שבעכו מהני, והובא דבריו בטוש"ע (סי' קל"ט) וגם שם קשה דהוי טגמב"ק, וע"כ דגם בחצר שאינה סמוך לה או שאינה משתמרת אף דאין קונה, מ"מ מקרי רשותה והוי נתינה לסלק הפסול דטגמג"ק, וע"כ לא בעינן אח"כ כשבאה לחצרה נתינה אחרת, וכן מה"ט מהני בישנה וכמש"ל, וא"כ מאי הקשה על הרמב"ם בהך דעבד מהלך דהוי טגמג"ק, ובקושי' השני' ראיתי אח"כ שהרגיש הב"ש בס"ק כ"ו ותי' אינו מובן לכאורה.
והנראה דס"ל דלהכי מהני בישנה וכן בתזכה לי חצרי משום דסגי בנותן לרשות שאח"כ תהא ידה לקנות וכמ"ש הב"מ ה"ט, דלהכי לא הוי טגמ"ק בהך דתזכה לי חצרי, ולא הוי טגמ"ק משום דבידה לבוא סמוך לחצרה, והוי נתינה למה שתהי' אח"כ ידה ע"ש וזה הטעם ג"כ דמהני בישנה וניעורה אח"כ וע"כ ניחא מה שהקשה הרשב"א על הרמב"ם בעבד מהלך דהוי טגמג"ק, ול"ד להך דישנה דשם כשניערה ונתברר דבאותו היד שנתן הגט בזה היד מתגרשת הוי שפיר נתינה למה שיהי' אח"כ ידה, אבל בעבד מהלך דאח"כ היא נוטלת בעצמה הגט מהעבד ולא נעשה העבד יד לגירושין, וע"כ הוי טגמנ"ק, וזה לא ס"ל להרשב"א דגם כשמהלך מקרי נתינה לרשותה וכמש"ל להרמב"ם) ואה"נ אם כפתו להעבד אחר שנתן לו הגט גם להרשב"א מהני ומשום דאח"כ נתברר דנתן למה שתהי' אח"כ ידה, וכ"כ באמת הב"ש והתו"ג תמה ע"ז דהוי טגמב"ק ולהנתבאר לק"מ ואפשר דלזה נתכוין הב"ש בדבריו הקצרים (בס"ק כ"ת סי' קל"ט) ואולם הרמב"ם ס"ל דהטעם דמהני בישנה משום דהוי נתינה לרשותה אף ברשות שאין מועיל לקנין וכמש"ל, וע"כ ס"ל דמהני בעבד מהלך ג"כ כשיגיע הגט לידה וכמשנ"ל. ולכאורה אפ"ל דגם הרמב"ם ס"ל דמשום זה הוי הנתינה מיד. דכל שנותן ליד שהיא יכולה לקנות ובידה לעשות היד שיקנה מקרי נתינה לידה וע"כ גם הכא בעבד מהלך כיון שבידה לכפות העבד שלא יהי' מהלך זה מקרי נתינה אף דנתברר אח"כ דלא כפתו ולא נתגרשה ע"י היד הזה רק ע"י שהגיע לידה, בכ"ז הוי נתינה משום שהיתה יכולה לכפותו ומקרי ונתן בידה, והרשב"א ס"ל דהנתינה בישנה הוא לא מיד רק אח"כ כשניעורה והגט בידה ע"י נתינתו הקודמת ויתבאר להלן ובתו"ג הקשה על הב"מ הנ"ל דמהני בתזכה לי חצרי משום דנותן למה שתהי' אח"כ ידה מחצרה הבאה לאחר מכאן ע"ש לא אדע קושיתו דשם מחוסר הקנאה מאיש אחר ודאי דלא מקרי נתינה ועוד דהוי דשלב"ל.