אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן יח · ז)
והנה (בדף ס"ג ע"ב) בעי רבא מר"נ כתבו ותנו לשליח מהו ופרש"י לשליח שמניתי והקשה בקצות (סי' רמ"ג) דלמה הוצרך רש"י לזה דאף דמילי ל"מ לשליח אבל אחרי שכבר כתבו הגט תו לא הוי מילי דהרי יש לו כבר הגט ויוכל לעשות שליח על הנתינה ע"ש והנלע"ד עפ"י דאמרי' בדף כ"ט במעשה דאבא בר מניומא והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא, והפ"י תמה בזה טובא דנהי דהוא לא יכול ליתן הגט אבל מדוע לא יוכל לעשות שלית למוסרו לאב"מ דאם אין חל עליו דין שליח כלל איך יכול הוא בעצמו למוסרו לאב"מ, ומה שנראה מהפ"י בתירוצו דהבעל בעצמו מינה לאב"מ והוא שליח רק למסור הגט, כמעשה קוף כבר תמה עליו בב"מ דא"כ איך מהימן לומר בפ"נ וראיתי דבר נכון בחי' ח"ס דלכן ל"מ משוי שליח משום דהוי מילי דאע"ג שהגט בידו אבל כיון דענין נתינת הגט לאב"מ הוא מעשה קוף בעלמא דלא בעי ע"ז דין שליחות ועיקר שליחותו הוא רק למנות לאב"מ להיות שליח ע"כ מקרי מילי ול"מ לשליח דרק בכל שליח הולכה הניתן לגירושין להאשה חשיב מעשה דנתינת הגט ליד האשה בעי שליחות וע"כ מקרי מה שהגט בידו מעשה דהיינו שהמעשה היא בכח השליחות אבל מסירת הגט לאב"מ היא מעשה קוף והשליחות הוא לפי"ז רק על המינוי לאב"מ וע"כ חשיב רק מילי ע"ש וצ"ל הא דיוכל למסור לאב"מ גופא, היינו משום דזה מקרי שליחות הראשונה דזה הוא שליחותו למנות לאב"מ שיהי' שליח אבל למנות שליח אחר למנות לאב"מ זה הוא שליח שני דל"מ במילי וס"ל הכא דאומר אמרו כשר משום דזה הוא שליחות הראשונה כנ"ל. ולפ"ז י"ל דברי רש"י הנ"ל דפי' השליח שמניתי דגם שם כיון דאמר תנו לשליח הוי שליח שלא ניתן לגירושין דלא נתן להם רשות ליתן להאשה רק להשליח וע"כ ל"מ משוי שלית דהוי מילי ואף דהוי שליחות הראשונה זה תלי באומר חמרו דלמ"ד דפסול משום מילי גם שליחות הראשונה א"א במיני כנ"ל וע"כ פרש"י לכ"ע להשליח שמניתי ונתינת הגט להשליח ל"ב שליחות דגם ע"י עכו"ם מהני ומ"ש הקצות שהוי מילי עפ"י התורי"ד דש"ה בקדושי כסף ל"מ לשליח ומשום דיכול ליתן כסף אחר וה"נ יוכלו לכתוב גט אחר יעו"ש באורך הוא תמוה, דשם גם הגט השני והשלישי שיכתבו הוא ג"כ מכח הבעל דציוה להם לכתוב וליתן עד שיהי' להם גט כשר דבלא ציווי הבעל א"א לכתוב וע"כ שפיר מקרי מעשה כל הגיטין שיעשו ולא הוי מילי ול"ד לקדושי כסף דיוכל השליח ליתן כסף שלו, וכבר השיגו הח"ס שם: