אור ברסלב
אמרי משה סימן יח › ו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן יח · ו)

ה)

והנה בעיקר מש"ל דבשליח קבלה דהוי מילי השליחות חל בשעת הקבלה ולא מיד מצאתי אחז"ר בס' פרשת מרדכי (סי' מ"ז) שכ"כ דבש"ק דהוי מילי לא חל השליחות מיד וכתב זה הכלל השליח לעשות פעולה מתחיל השליחות מיד אבל שליחות לקבל הפעולה כ"ז שלא נעשה הפעולה אין כאן שליחות עד קבלת הפעולה וכתב שהוא נכון וברור ועפ"ז חידש שם דין חדש דאשה שאמרה לשליח צא וקבל לי קדושין ממי שיש לו אחותה אם מתה אחותה וקיבל השליח הקדושין בעבורה מהני ול"א כ"מ דל"מ עביד למ"מ שליח כדאמרי' בנזיר בשליח הולכה דשם השליחות חל מיד צריך להיות עכשיו מצי עביד אבל בש"ק דחל השליחות בשעת הפעולה ל"ב מצי עביד השתא ע"ש ולע"ד לא אבין דגם בש"ה נימא אף דאין חל שליחותו עכשיו משום דל"מ עביד השתא יחול השליחות אח"כ וע"כ דזה הוי כדשלב"ל דכשם שאין חל קנין בדשלב"ל כן אין חל שליחות בדבר דל"מ עביד השתא דהוי כדשלב"ל) ואולם ק"ל דלפ"ז גם בשליח הולכה בקדושין להשיטה דהוי מילי לא חל השליחות מיד כמש"ל וקשה מקדושין (דף מ"ג) דהאומר לשלשה צאו וקדשו לי האשה בה"א כולם שלוחים ואין שליח נעשה עד ומוכת מזה דגם בשליח הולכה בקדושין חל עליו דין שליחות מיד דהרי השנים אין מקדשין ובכ"ז פסולים להיות עדים משום דנעשו שלוחים וע"כ דחל עליהם דין שליחות גם קודם שעושים הפעולה וביותר יקשה מזה למ"ש בס"א בטעמא דהטור הנ"ל (אות ג') דמה"ת אין נותנין כשהמשלח שוטה משום דבכל שליחות אין השליחות חל רק בשעת עשית הפעולה ולפני עשייתו אין לו שום הקנאה וחלות שליחות וע"כ אין כותבין ונותנין כשהמשלח שוטה דע"ז ק"ט מסוגיא הנ"ל, וגם יקשה מהא דשליח הולכה בגט עושה שליח ומוכח ע"כ דבכ"ד ודאי דהשליחות חל מיד (ורק במקום דאין שליח עושה שליח כמו בכתיבת הגט ובש"ק וכן בש"ה בקדושין להשיטה דאין עושה אפל"כ דלא חל מיד וכמש"ל, אבל על ש"ה בקדושין קשה מסוגיא הנ"ל) ואולי י"ל דזה תליא בזה דכבר חקרו האחרונים בהא דשלוחו כמותו אם השליח עומד לגמרי בכ"ד למעשה שליחותו כהמשלח וידו וגופו של השליח הוא ממש כיד המשלח או דרק להפעולה ששלחו הוא כמותו ובאו"ש תלי' בזה המחלוקת של הפר"ח (בסי' ק"כ) אי מהני הגט בנייר של השליח או בהקנה מטלטלין אגב קרקע של השליח וגם הפלוגתא דשליח אין נעשה עד ג"כ תלי בזה כדאמרי' שם דהוי כגופו, אבל לפי"מ דקיל"נ דשליח נעשה עד היינו דלא הוי כגופו רק על הפעולה ששלחו הוא כאילו עשה הוא, ועפ"ז י"ל דמש"ל דבשליח הולכה בקדושין להשיטה דאין עושה שליח דהוי מילי אין חל שליחותו רק בשעת הקדושין דאז עושה מעשה זה הוא רק לפי"מ דפסקינן דשליח נעשה עד ולא הוי כמותו רק על מעשה הקדושין אז אמרי' דכיון דהוי מילי לא חל עליו דין שליח רק בשעת הפעולה דאז הוי מעשה אבל למ"ד דאין שליח נעשה עד דהוי כגופו ממש לכ"ד הנצרך למעשה שליחותו אז באמת חל עליו דין שליח מיד להיות כגופו וגם יכול לעשות שליח בש"ה דקדושין (וביותר י"ל דעיקר חידושו של המרי"ט דגם שליח הראשון ל"מ במילי הוא רק אי השליח לא הוי כגופו ממש דע"כ י"ל דעל מילי לא נתפס דין שלוחו כמותו, אבל אי נעשה כגופו ממש י"ל דגם במילי נתפס השליחות להיות ידו כידו ופיו כפיו וכשהקדיש השליח חל ההקדש ובזה יתיישב הקושיא העצומה שהקשה הב"מ והגרע"א על המרי"ט מפלוגתא דר"י ור"י בהפרת נדרים אם אפשר ע"י שליח דהוי מילי ולהנ"ל י"ל דהם אזלי כתנאי דסברי דאין שליח נעשה עד דהוי כגופו וע"כ גם במילי אהני) ועפ"ז ניחא מש"ל דש"ה בקדושין לא חל דין שליח רק בשעת הקדושין ול"ק מסוגיא דקדושין הנ"ל דלפי"מ דפסקינן דשליח נעשה עד דלא הוי כגופו ורק על מעשה הפעולה וע"כ אז חל עליו דין שליח ולא מקודם ומשום דהוי מילי ואב"ו תליא ואפ"ל דזה הוי ג"כ סברת ר"א בקטנתו (בדף כ"ט) דאם מת שליח ראשון בטל גם השליח השני אשר אינו מובן מדוע יתבטל ולהנ"ל י"ל דהוי ס"ל דשליח הוא כגופו ממש ומקבל עליו כל הכח של הבעל לענין פעולת הגרושין וע"כ ס"ל דהשליח השני הוא של הראשון ולא של הבעל דגם לענין זה הוא כגופו שהשליח שעושה יחשב לשליח שלו ולא של הבעל וע"כ ס"ל דלענין זה נמי הוי כמותו שאם מת בטל שליחותו וס"ל דגם בנשתטה המשלח אין יכול השליח ליתן, וכדעת הטור הנ"ל, וע"ז פריך מר בר אשי אילו מת בעל כו' ומוכח ע"כ דהשליח השני הוא שליחו של בעל דהיינו משום דשליתותו הוא רק עג הפעולה של גירושין אבל לא שיהי' כגופו ממש שהשליח השני יתחשב לשלוחו של ראשון, ולדעת הרמב"ם דס"ל דלא בטל השליחות כשנשתטה המשלח והא דלא יתנו לאח"מ הוא משום דליכא מגרש וכמ"ש רש"י דחל רשות יורשים כנ"ל הוי מצי למפרך על ר"א עדיפא דכשמת השליח הרי איכא מגרש ומ"ט לא יתנו לאח"מ השליח אך לפי שזה אין מוכרח דהא הטור ס"ל באמת דגם בנשטתה בטל השליחות וע"כ פריך לי' להכריח דהוא שלוחו של בעל אך זה יקשה עדיין דמאי ראי' ממת הבעל דהא ליכא מגרש, וע"ז אין שייך דהשליח במקומו וי"ל), ולכאורה יש להעיר (מדף כ"ט ע"ב) דההוא גברא דשדר גט ואמר לשליח לא תיתבי' נהלה עד ל' יום אתניס בגו תלתין יומין א"ל מסור מילך קמי דידן כו' ופריך הגמ' והא שליח שלא ניתן לגרושין הוא ומשני כיון דלבתר ל' מצי מגרש כשליח שניתן לגרושין הוא דמוכח דאף דלא חל שליחותי' דראשון עד לאחר ל' מ"מ מצי משוי שליח אולם ז"א דשם י"ל דהשליחות חל מיד והא דאמר דלא יתן קודם ל' הוא כעין תנאי בהשליחות דאף כשכבר הוא שליח יכול הבעל לאמר דבשעה זו אינו רוצה לגרש ואף שאין מבטל השליחות יוכל הבעל לעכב הגירושין וכמש"ל וגם הכא הוא כע"ז דאף שהוא שליח מיד בכ"ז מעכב עליו הבעל שלא יתן קודם ל' וע"כ אמרי' דהוי שליח הניתן לגירושין ומצי משוי שליח אבל אם אין חל כלל השליחות רק בשעת הפעולה ומקודם אין עליו חלות שליח איך מצי למשוי שליח.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה