אור ברסלב
אמרי משה סימן יח › ה)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן יח · ה)

ד)

ואפשר לישב בזה הרמב"ם (פ"ט מגרושין) נתיחד עמה אחר שאמר להם לכתוב ולחתום לא יכתבו כו' ואם כתבו ונתנו לה אינו גט ועיין במ"מ הטעם דפסול מה"ת דחיישינן שמא ביטל השליחות ובמ"ל (פ"ג ה"ה) הקשה מזה עמ"ש הטור (בסי' קמ"ח) דאם שלח ביד שלית ונתיחד עמה אחר שנתנו להשליח ונתנו לה הר"ז לא תנשא ואם נשאת לא תצא וכתב דהמדקדק בשורש הדברים יראה דאין חילוק בין נתיחד קודם הכתיבה או לאחר הכתיבה ע"ש והיא קושיא עצומה ואם הרמב"ם פליג על דין הטור למה כתב הרמב"ם דוקא בנתיחד קודם הכתיבה. ובמ"מ שם פ"ט הקשה מגט ישן דאם נתגרשה תנשא ותירץ דהתם הוא עצמו עושה מעשה הנתינה (כצ"ל וט"ס שם) אחר היחוד אבל כאן אחר שנתיחד אין עושה כלום וכונתו דאף דבשעה שנתיחד ביטל רצונו לגרשה מ"מ אח"כ כשנותן לה אחר היחוד הרי הגרושין בהכשר ולכאורה קשה דאמאי לא חיישינן שמא ביטל הגט עצמו כשנתיחד דפסק הרמב"ם (בפ"ו הכ"א) דאין חוזר ומגרש וצ"ל דלא חיישינן לזה דלמה צריך לבטל הגט גופא הרי הגט בידו וכשלא ירצה לגרש לא יתן לה ורק כשנותן לשליח הוא מוכרח לבטל השליחות כשנתיתד וחזר מלגרש וגם מדהוא עצמו נותן לה יש לנו הוכתה שלא ביטל דאין חשוד לקלקלה אבל קושית המ"ל הנ"ל ק"ט ועפמש"ל ניחא דהא דחיישינן בנתיחד שמא ביטל השליחות הוא רק ספק השקול וע"כ כשכבר נכתב הגט וחל אז על השליח דין שליחות על הנתינה דכבר יש גט בידו ול"מ מילי, וע"כ לא חיישינן שמא ביטל השליחות דמוקמינן אחזקה שהוא שליחו ולא נתבטל השליחות (וכיוצא בזה כתבו האחרונים על קושית הב"ח בסי' ק"מ] בכל שליח קבלה דהגט חוב לה אמאי לא חיישינן לביטל השליחות ותירצו דמוקמינן השליח על חזקתו) אבל בנתיחד קודם הכתיבה דנתבאר דכיון דהוי מילי לא חל דין שליחות מיד רק בשעת הכתיבה וליכא חזקת שליח קודם הכתיבה וע"ר חיישינן שמא ביטל השליח ומוקמינן לה בחזקת אשת איש ול"ק ג"כ מה שהקשינו מגט ישן דילמא ביטל הגט עצמו, די"ל דמוקמינן הגט על חזקתו, (ולפמש"ל דגם בשליח קבלה להפוסקים דל"מ משוי שליח אחר דהוי מילי לא חל דין שליח עליו מיד רק בשעת הקבלה נסתר תירץ הנ"ל על קושית הב"ח דל"ש לאוקמי' על חזקתו דאכתי אין עליו חזקת שליח).

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה