אור ברסלב
אמרי משה סימן יז › ה)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן יז · ה)

ד)

ואולם דבר זה אי העדים בשעת חתימתן מעידים או בשעה שיצאה השטר מידם להבע"ד צ"ע דהנה התוספת בדף כ"ג ד"ה אימא דמוקי המשנה דכל גט שנכתב שלא לשום אשה פסול כר"מ ותני שנחתם והקשו דהא קתני שמע קול סופרים מקרין ובגמ' מוקי בסופרים העשוים להתלמד ותירצו דדרך סופרים לכתוב ולחתום גט כדי להתלמד ושמענן מזה חידוש גדול דהעדים יכולים לחתום קודם דעת המתחייב וציווי המתחייב הוא בשעת נתינת השטר מידם שלא יופסל משום מפ"כ ולכאו' קשה ע"ז משטר שלוה בו ופרעו דאין חוזר ולוה שכבר נמחל שיעבודו ומדוע לא יוכל הלוה ללות עוד הפעם בזה השטר וכמו בחתמו מקודם להתלמד וצ"ל עפמ"ש בסימן הקודם (אות ד') דחתימת העדים צריך שליחות בכל השטרות וע"כ בחתמו להתלמד אכתי לא עשו שליחותן ושליחותן מתקיים במה שמוסרים לו השטר ואז הוא הגדת העדים ושליתותן, אבל בלוה ופרע דכבר עשו העדים שליחותן בהלואה הראשונה ע"כ שוב ל"מ עדותם על הלואה השני' ועיין בח"מ (סימן ל"ט סעי' י"ג) דאין כותבין שטר למלוה בלא לוה אף כשאומר חתמו ויהיה בידכם השטר עד שיצוה הלוה ליתן דחיישינן להערמה והקשה התומים דתיפ"ל דהוי מפ"כ כשחתמו בלא ציווי המתחייב ולהתוס' הנ"ל לק"מ דהעדים רשאים לחתום קודם ציווי המתחייב וכמ"ש התוס' דחותמים להתלמד ועיקר הגדתם הוא במסירת השטר וראיתי בנתיבות שם שתירץ כן מדעת עצמו ולא הביא התוס' הנ"ל והביא מ"ש התוס' דף ד' ד"ה מודה דכשחותמין על נייר חלק פסול גם בשאר שטרות וכתב דאפשר דזה כתבו אי עבחז"ל, א"נ דעל נייר חלק אין כאן הגדה כלל אבל מה שחתמו קודם ציווי המתחייב מהני במה שאומר אח"כ תנו ע"ש ובשיטת התוס' שלא יסתרו דבריהם בדף כ"ג הנ"ל ע"כ צ"ל כן אבל בריטב"א ריש מכילתין מבואר דגם בחתמו על נייר חלק מהני דביאר שם הא דמהני בפ"נ וא"צ לשאול על לשמה, משום דכשמצוה הבעל לסופר לכתוב ולחתום לגרש אשתו והם עשו היינו לשמה וא"צ לכונה אחרת (והיינו כהשיטות דא"צ לאמר לשמה מפורש) והא דחיישינן משום לשמה היינו דילמא כתב סופר תופסי גיטין להיות מוכנים כשיבוא מי שירצה לגרש ואף דודאי הניח שמו ושמה דלא ידע מי יהיה המגרש אך כתב הרי את מותרת לכ"א דהוא מתורף הגט ולא ידע דזה בעי לשמה וע"כ כשאומר בפ"נ ונחתם שמו ושמה וכל התורף ע"כ היה מגרש שציוה לכתוב לו דאל"כ לא הי' כותב השמות וא"כ ממילא הוי לשמה וא"צ לשאול והא דחיישינן על העדים לשמה היינו ג"כ דילמא כתב הסופר תופסי גיטין ומניחם שמו ושמה וחותמים אותו שיהי' מזומן כשיבוא מי לגרש ויכולים העדים לעשות כן דבכה"ג ליכא שקרא ונמצאת חתימה זו עכ"ל ומבואר דגם על נייר חלק יכולים לחתום דהיינו קודם כתיבת התורף. ורק בגט פסול משום לשמה ומשום דעיקר הגדתם ושליחותם הוא בשעה שמוסרים השטר ולמ"ד עבחז"ל עכצ"ל דס"ל דהגדת החתומים הוא משעת חתימתן וכמ"ש הנתיבות הנ"ל ורק לשיטת התוס' בב"מ (דף כ') דעבחז"ל הוא תקנת חז"ל אינו מוכח כ"כ, אבל לפי"מ דמשמע משאר ראשונים דהוא מצד הדין דהקנין נעשה ע"י השטר גם קודם המסירה ומטי לידי' הוא רק תנאי ע"כ דס"ל דהגדת הע"ח הוא מיד כשחותמים.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה