אור ברסלב
אמרי משה סימן יג › ח)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן יג · ח)

ז)

וכע"ז אמרתי במ"ש התוס' בגיטין (דף מ') ראי' דקדושת דמים פקעה משדה מקנה כשהקדיש הלוקח דחוזרת לבעלים ביובל ולא אמרי' דמפקיע משעבוד אשר תמוה דאיך אפשר להפקיע כיון דאין לו להמקדיש רק עד היובל וכבר הרגישו האחרונים, ובאמת לענ"ד יש להקשות ג"כ כזה על הגמ' בסוף השולח מניין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואח"כ מת אביו שהיא כשדה אחוזה וכו', ואיך חל ההקדש מתחלה לענין שלא יצא ביובל והא בשעה שהקדיש לא הי' שלו רק עד היובל, וא"כ הרי גם ההקדש א"א לו לזכות יותר מהמקדיש ומה מהני דנעשה אח"כ שדה אחוזה, ונראה לומר דיובל הוי אפקעתא וטרם היובל מקרי שלו לגמרי ולא כקנין לזמן חמשים שנה וע"כ חל ההקדש ואלו ק"ד ל"פ לא הי' חוזרת ביובל משום דכשהקדיש חל ההקדש לגמרי דהרי אז לגמרי שלו הי' ורק דיובל הוי אפקעתא ועל ההקדש ליכא דינא דיובל וע"כ דק"ד אין מפקיע משעבוד וכיון דעכ"פ על המקדיש הי' חיוב היובל להפקיע וההקדש זכה רק מכת המקדיש וע"כ חוזרת ביובל וכמו בשעבוד דלא אלים ההקדש מהמקדיש, ואך דצ"ע אי נימא דהוי רק אפקעתא מהא דבכור נוטל פ"ש בשדה החוזרת לאביו ביובל, ומוכח דיש קה"ג להמוכר, ועוד י"ל דכיון דיש רשות לחפור בורות שיחין בקונה קה"ג לזמן וכמ"ש הרמב"ם בפכ"ג ממכירה וע"כ גם בזמן היובל אף שמבואר בירושלמי דאסור לחפור משום ושב לאחוזתו, אבל י"ל דמשום צד דיני ממונות רשאי לחפור ולהפסיד הקרקע ואין משום גזל, וכיון דמשום דיני ממונות רשאי להפסיד וע"כ אלו קדושת דמים הוי כקדושת הגוף דל"פ הי' גם שדה מקנה אינה חוזרת ביובל כיון דחל שעה אחת תו ל"פ, והיינו דההקדש הוי כהפסיד הקרקע דהרי מצד ממונו רשאי להפסיד וע"כ שפיר חל ההקדש וכיון שחל תו ל"פ, וע"כ דק"ד פקעה וכיון שיכול ההקדש להפקיע דמי למכר דאין לו לשני יותר מראשון וה"נ בהקדש:

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה