אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן יא · ג)
וזה לענ"ד כונת התשב"ץ דס"ל באמת כדעת רוב הפוסקים דנאמן לומר שבנו ממזר אף כשאומר שאינו בנו וכמ"ש להדיא בהקדמתו כנ"ל ומ"ש שם בתשובה אח"ז דאינו נאמן רק על בנו לפוסלו אבל לפסול שאינו בנו אינו נאמן, וכונתו לומר דלהכי אינו נאמן נמי במה שאומר שאינו בנו לענין שכר הנקה אשר לכאורה זה סותר דבריו בהקדמתו וכנ"ל, ואולם כונתו הכי הוא דס"ל כמ"ש באופן הראשון דלהכי נאמן על בנו שהוא ממזר היינו באם בלא דבריו היינו מחזיקים אותו שהוא אביו, והיינו כשנולד בן מאשתו אשר בלא דבריו היינו מחזיקים שהוא אביו ודאי ובכה"ג האמינתו תורה לפוסלו ולומר שהוא איננו בנו וממזר הוא ומסלק חזקת אב ממנו, אבל היכא דלא ידעינן כלל בן מי הוא אז אינו נאמן אחד מן השוק שבא ואמר שזה בנו ופסול הוא, וזה כונת התשב"ץ שכתב דלפסול שאינו בנו אינו נאמן, והיינו כנ"ל לומר על מי שאין אנו מכירים אותו כלל בן מי הוא דאז אינו נאמן לפוסלו, ובין כשאומר שהוא בנו ופסול הוא לא מהימן, ובין שאומר שהוא איננו בנו וכנידון התשב"ץ לענין הנקה ג"כ לא מהימן בזה בתורת יכיר רק הוי בזה כאינש דעלמא וצריך שבועה.
והריב"ש ג"כ ס"ל כמש"ל דלומר על איש מן השוק שהוא בנו וממזר הוא לא מהימן, ורק דס"ל דהטעם דנאמן על בנו לומר שהוא ממזר אף כשאומר שאשתו זינתה וא"כ לא הוי בנו, לא הוי הטעם משום דעד עתה היינו מחזיקים אותו לאביו, ורק הטעם הוא משום ממ"נ דאם נחזיקנו שהוא כשר ע"כ צריכים אנו לומר שהוא אביו, וכיון שהוא אביו שוב מהימן לפוסלו לומר שהוא ממזר ואיננו בנו ולהכי גם בנדון של הריב"ש איכא הך ממ"נ דכיון שתובעת אותו הנקה היינו משום שאומרת שהוא אביו וכיון שאומרת שהוא אביו הלא האב שוב מהימן על בנו ולומר שהוא אינו בנו, כנלע"ד פי' התשב"ץ התמוהים מאד.