אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן יא · ב)
והנלע"ד דבאמת אם יבוא אחד ויאמר על איש שאין אנו מכירים אותו כלל, ויאמר שהוא בנו וממזר הוא שבא על ערוה או על ממזרת, בזה לא יהי' נאמן כלל, דלא האמינה תורה רק לאב לומר שבנו ממזר והיינו היכא דידעינן שהוא אב ובלא אמירתו היינו מחזיקים אותו לבנו שידעינן שאשתו הולידתו והיינו מחזיקים ודאי שהוא אביו והוא בנו, ואז נאמן לומר שממזר הוא, והיינו אף לומר שאשתו זינתה והוא אינו בנו, וכדעת רוב הפוסקים דלא כהש"ג הנ"ל, ואף שלא האמינה תורה רק לאב והרי הוא אומר שאינו אביו ואמאי מהימן באמת, וי"ל בזה בשני אופנים או דהואי מדין חזקה שהיינו מחזיקים עד עתה שהוא אביו והוא בנו והתורה נתנה נאמנות למי שמחזיקים אותו שהוא אב לומר על בנו הן להכשיר והן לפוסלו לומר שהוא ממזר ואינו בנו וילפינן זה מהא דנאמן על תינוק בין הבנים לומר שהוא בכור והגדול הוא ממזר ואינו בנו, והיינו משום דבלא דבריו היינו מחזיקים אותו שהוא אביו ולהכי נאמן, או י"ל באופן אחר קצת דנאמן בממ"נ דע"כ אם נרצה להכשירו ולומר שאינו. ממזר, היינו משום שנחזיק אותו שהוא אביו ובנו הוא, דהא ידעינן שאשתו הולידתו, וא"כ ע"כ כשנרצה להכשירו מוכרחים אנו לומר שהוא אביו, והרי כיון שהוא אביו הרי יש לו נאמנות ולומר שהוא אינו בנו והוא אינו אביו דאיך נאחז ולומר שהוא כשר והוא אביו והרי האב יש לו נאמנות וע"כ מהימן האב לפוסלו, אבל שכאומר אחד על איש מן השוק שאין אנו מכירים אותו ולא ידעינן כלל שהוא אביו ויאמר זה בני וממזר הוא שבאתי על ערוה בזה לא מהימן לענ"ד דמנא ידעינן כלל שהוא אביו ומהיכא תיתי יהי' נאמן לפוסלו, דדוקא לאב האמינה תורה לפוסלו אבל למי שלא ידעינן שהוא אב מנ"ל דמהימן לומר שהוא אביו ונהי דלענין הכרת בכורה נאמן לדעת הרמב"ם גם היכא דלא ידעינן כלל שהוא בנו וכנ"ל, זה הדין הוא דוקא באמת לענין חלק בכורה לחוד דילפינן מיכיר שנאמן לומר שהוא בכור ומשמע לי' להרמב"ם דאף בלא ידעינן כלל שהוא בנו האמינתו תורה להחזיק אותו בבכור, אבל לענין שאר נאמנות לפוסלו ולומר שהוא ממזר דזה ידעינן מדנאמן על תינוק בין הבנים לומר שהוא בכור א"כ הגדול הוא ממזר מזה לא נוכל ללמוד רק דנאמן לפוסלו בכה"ג שבלא דבריו מחזיקים אותו לאביו ומהימן לסלק חזקת אב או משום די"ל הממ"נ שכתבנו דאם נרצה להכשירו ע"כ מוכרחים אנו לומר שהוא אביו, והרי כיון שהוא אביו נאמן עליו לומר שאיננו בנו, והרי חזינן דטרחו הראשונים למצוא מקום הילפותא דנאמן לפוסלו, ולא ילפינן זה בפשוט מדנאמן האב לענין בכורה ה"ה לכ"ד, וע"כ דליכא למילף מבכורה די"ל דדוקא לבכורה מהימן ולא לשאר דברים, וא"כ השתא נמי דידעינן דמהימן לפוסלו משום דילפינן זה מדנאמן על תינוק בין הבנים שהוא בכור וא"כ הראשון ממזר, אבל עכ"פ לא נוכל למילף מזה רק היכא די"ל ממ"נ וכנ"ל, אבל היכא דלא ידעינן כלל שהוא אביו ואומר שהוא אביו ובני ממזר זה לא מוכח מהך דנאמן על תינוק בין הבנים דהא התם ידעינן שהוא אביו וכו' וי"ל הממ"נ הנ"ל או משום דהיינו מחזיקים אותו לאביו וכנ"ל, ורק לענין בכורה מהימן אף בכה"ג וכנ"ל אבל לענין שאר דברים לא ילפינן מבכורה וכמש"ל.