אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן טז · ט)
ומכבר אמרתי במה שהקשה הלח"מ (פ"ג מאישות) מדוע לא הביא הרמב"ם דמהני ע"ח לחוד גם בשטר קדושין כמו בגט דמהני להרמב"ם ע"ח לחוד, ואמרתי עפמ"ש הרשב"א ביבמות (דף ל') דבש"ק אין מועיל בכתב בכת"י בלא עדים ודוקא בגט מועיל כת"י מה"ת משום דלא מחייב לאחרינא או משום דכתיב וכתב לה דמשמע בעצמו אבל בקדושין דחב לאחרינא ולא הוי כשניהם מודים וע"כ לא מועיל ג"כ כת"י ע"ש, והתוס' ביבמות שם פשיטא להו דמה"ת מהני ע"ש, ומשום דהתוס' אזלי לשיטתם בגיטין (דף ד') דגם גירושין הוי חב לאחריני, ובכ"ז כשר כת"י מהטעם שכתבו התוס' דכת"י אין לך עדים גדול מזה וע"כ גם בקדושין מהני ולרשב"א צ"ל דאף דכת"י אף דהוי הוכתה ברורה אבל מ"מ היכא דצריך עדים דוקא לא מועיל הוכחה (וצ"ל דבגיטין צריך עדים לא משום הילפותא דדבר דגר דהא להרשב"א גירושין לא מקרי חג לאחרינא וא"כ יועיל גם הודאת בע"ד כדפריך שם בקדושין, וע"כ דס"ל כטעם הרמב"ם הנ"ל (אות א') והרמב"ם ג"כ נראה דס"ל דגט ל"מ חב לאחרינא מדהוצרך לסברא ולא כתב הג"ש דדבר דבר ועפ"ז י"ל דגם ע"ח לחוד לא מהני בקדושין לפי"מ דקיל"נ כר"א דהא דמהני בגט היינו כמ"ש הר"נ דעיקר הכריתות הוא רק ע"י ע"מ ורק דע"י ע"ח שידעינן דבא מידו לידה הוי כאנן סהדי על המסירה וזה הוי רק הוכחה ברורה אבל לא עדים ממש, וע"כ בגט דמהני גם כת"י מהני ג"כ ע"ח, אבל בקדושין דלא מועיל כת"י אף דהוי ג"כ הוכחה ברורה דבעינן דוקא עדים ממש שיראו הנתינה וע"כ לא מועיל ג"כ ע"ח לחוד דהוי רק אנן סהדי על המסירה ולא חשיב כעדים ממש, (ואולם לר"מ דס"ל דעא"כ נראה דגם בקדושין מהני ע"ח לחוד, ומשום דלר"מ נחשב הע"ח כעדים ממש על הנתינה ולא רק מכח אנן סהדי], והתוס' דס"ל דגירושין הוי חב לאחרינא כמו קידושין באמת ס"ל דגם בגירושין ל"מ ע"ח לחוד לראי' ורק בממון י"ל דמהני וכמש"ל דבממון מהני גם הוכחה ע"י האנן סהדי לאשוויא שטרא ובגט ל"מ לר"א וכת"י ס"ל דהוי כעדים ממש ומה"ט ס"ל דגם בקדושין מהני כת"י מה"ת כנ"ל.