אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן טז · ח)
ולענ"ד יש לפרש הך דמודה ר"א במזויף מתוכו בחתמו שלא לשמה, לא משום הגזרה דילמא יסמכו עליהם גם בלא ע"מ והיינו עפ"י שיטת הרמב"ם בפ"ג מעדות דכל השטרות פסולים מה"ת משום דהוי מפ"כ ורק מדרבנן תיקנו שיועיל הגדת עדים בשטר, והקשו הראשונים מגיטין וקדושין דמהני ע"ח, ושמעתי ממו"ר הגר"ח זצ"ל לתרץ דגם הרמב"ם ס"ל ככל הראשונים דיש דין שטרות ע"י חתימת עדים ולא הוי מפ"כ מהטעם שכתבו הראשונים ורק דס"ל להרמב"ם דשטרי הלואות דהוי רק לראי' ל"מ שטר כלל דאין נעשה עפ"י השטר שום קנין והוי רק סהדותא עפ"י כתבם ולכן פסול מה"ת משום מפ"כ, אבל בשטרי גיטין וקדושין וכן בשטרי מכר ומתנה דעפ"י השטר נעשה הקנין (אם נימא דבעי עדים בשטרי קנין) גם הרמב"ם מודה דלא הוי מפ"כ עכת"ד ועפ"ז צ"ל הא דמהני בגיטין הע"ח גם לראי' כתקנת ר"ג דעדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם, אף דלראי' הוי מפ"כ, היינו משום דכיון דחתימתן מועיל להכשר הגט ע"י והוי הגדת עדות ולא הוי מפ"כ וכנחקרה עדותן בב"ד שוב מועיל עדותן גם לראי' ולא הוי מפ"כ והיינו דאמרי' בגיטין בדין הוא דקיום שטרות ל"ב כדר"ל אבל כשחתמו שלא לשמה דלא מועיל עדותם להכשר הגט אף שהי' ע"מ והם כורתים הגט אבל כיון דלא הועיל חתימתן להכשר הגט דלהכשיר הגט בעי חתימה לשמה משום דהוי בכלל התורף כנ"ל, ורק דנימא דחתימתן יועיל לראי' לחוד דמסתמא נמסר כדין בע"מ, שוב אמרי' דזה הוי מפ"כ וגם לראי' אין מועיל, וע"כ מקרי מזויף ופסול מדרבנן כמו בחתמו עדים פסולים אף שהי' ע"מ והמעשה אמת אין לעשות אלא בעדים כשרים וכמ"ש התוס' וה"נ להרמב"ם דהוי מפ"כ דמי ממש לעדים פסולים, דלא נוכל לסמוך על פיהם מפ"כ, ותקנת חכמים בשאר שטרות ל"ש לענין דשב"ע, והתוס' שהקשו דמה ענין שלא לשמה למזויף מתוכו הוא עפ"י שיטתם בכ"ד דבשטר שנעשה מדעת המתחייב ליכא הפסול דמפ"כ אף בשטרי ראי' וע"כ הקשו דשפיר נוכל לסמוך לראי' אף שחתמו שלא לשמה.
ובזה יש לפרש גם מה שהביא הרי"ף ראי' דע"ח מהני לר"א מהא דתיקן ר"ג שהעדים חותמין על הגט והקשו הראשונים ע"ז דהא התם הוא רק לראי' שגירשה ומסתמא כדין גירשה בע"מ וכמ"ש התוס' ומה ראי' מזה דמהני הגט גם בלא ע"מ, ולהנ"ל ניחא שפיר דאם הע"ח אין כורתים הגט רק ע"מ, א"כ חתימת העדים לא יועיל אף לראי' דהוי מפ"כ וכנ"ל, ועיין ברי"ף ביבמות פד"א גבי לינחא גבי סהדי הוי מפ"כ דהקשה דיביא השטר לב"ד וכתב דכיון דהשטר אינו אצל הבע"ד אין עליו דין שטר ועיין במלחמות ובחידושיו דמשמע דהרי"ף לא ס"ל כהרמב"ם דשטרות הוי מפ"כ, אך י"ל דאין ראי' דבשטר קדושין אם הי' אצל האשה לא הוי מפ"כ משום דהועיל חתימתן להכשר השטר קדושין וכמו בגט דמועיל הע"ח לחוד, וע"כ שוב הי' מועיל גם לראי' ג"כ כנ"ל, ועכ"פ לשיטת הרמב"ם ראית הרי"ף שפיר דמוכח דע"ח מהני מהך דר"ג ולפמ"ש להלן דבשטר קדושין ל"מ הע"ח לחוד להרמב"ם באמת יתישב קושית הרי"ף ביבמות הנ"ל, דכיון דע"ח לחוד אין מועיל לעשות ש"ק שוב ל"מ גם לראי' דהוי מפ"כ.