אור ברסלב
אמרי משה סימן ט › ח)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ט · ח)

ז)

וראיתי בספר אחיעזר שכתב ביבמה שנתקדשה בהיתר ואין לה תקנה בגירושין דבזה מפקיע הזיקה לשני תירוצי התוס' בדף ט"ז, וע"ז הביא שהקשה אחד מחכמי הדור מגיטין דמשכחת אב"מ בראובן שקידש חוץ משמעון ושמעון קידש סתם, דע"כ צריך לאוקמי דראובן מת תחלה לפמ"ש התוס' ביבמות ובגיטין דאם נתקדשה לאחד בחוץ מראובן לא מקרי לגבי היבם אשת אחיו כיון דכבר נאסרה לפני קדושיו משום אשת איש, וע"כ דקדושי שמעון חלים רק כשמת ראובן קודם דאל"כ אינה נופלת כלל משמעון אף כשמתו בב"א כמ"ש הרשב"א שם, כיון דכבר נאסרה קודם קדושיו ע"י ראובן לשיטת התוס' הנ"ל דבכה"ג לא מקרי אשת אחיו, וע"כ דראובן מת ראשון ואז חלים קדושי שמעון, וא"כ הוי יבמה שהותרה ונאסרה ע"י קדושי שמעון שהי' בהיתר ואין תקנה בגירושין ולשמואל אסורה לעולם וא"כ לא משכחת אב"מ, ומזה הוכיח דלעולם אין מפקיע קדושי היבמה עצמה שנתקדשה אחר הנפילה משום דזיקה קנוי' ליבם, ואין קנין קדושין מפקיע הזיקה, ורק ע"י קדושי אחותה נפקע הזיקה יעוי"ש, והנה בזה ודאי צדק מה שדחה באחיעזר דזה לא מקרי הותרה כיון דעומד הכן לחול אשת אח של שמעון שוב לא פקע הא"א של ראובן וכמ"ש (באות ג') מהך (דף ל"ב) דלר"ש פוטרת צרתה משום דעומד אחות אשה לחול ע"ש, ועיין במ"ש בסימן ז' (אות כ"א כ"ב) וכיון דלא מקרי הותרה יקשה לדבריהם דמה הועילו התוס' בתי' דהרי משכחת שראובן האח קידש חוץ מהנכרי ואח"כ קידש הנכרי וכמו שהקשתי (באות ג'), דאם היינו אומרים דזה מקרי הותרה היה ניחא לפי דבריו קושיתנו דבקדושי הנכרי שחל אחר מיתה אין מפקיעין הזיקה, אבל כיון דלא מקרי הותרה קשה כנ"ל, וגם עיקר סברתו אינו מובן לענ"ד דכיון דקנין זיקה הוא מדרבנן מדוע לא יופקע הזיקה ע"י שקידשה עצמה להאח שא"א לתקן ע"י גירושין, וגם כבר הוכחתי בסי' הקודם מכמה ראיות דאף באופן דאין היבום מפקיע הזיקה מ"מ לגבי אחיו נפקע הזיקה מדין ערוה ומוכח ע"כ דלא כסברא הנ"ל, וגם כבר הקשתי לעיל אם נפרש דברי התוס' כפשוטם דלא מקרי אשת אח כיון שכבר נאסרה מקודם, דמדוע באמת לא יחול במוסיף שחל על הראשון יחול גם לגבי אחיו, וגם הרי כתבו התוס' (בדף ל"ב) דאף לר"ש דאין אחע"א ובכה"ג דלא חל אשת אח חשבי ב"ש צ"ע שלא במקום מצוה ר"ש לית לי' האי סברא דמ"מ הרי היא אשת אחיו, וחזינן דאף דלא תל, מ"מ חשיבי א"א לדידן ודוחק לחלק דאישות אחר אישות גרע והרי מבואר בקדושין (דף ס"ח) דלולא הוקשה דר"י הו"א דגם באשת איש תפסי קדושין, ועוד דהתוס' הקשו ג"כ מר"י דקדושי מאה תופסין בה ושם ע"כ דקדושי כולם חלים מחיים וכדמוכח מהירושלמי הנ"ל דכל יבמה שאין כולה לפנים נידון משום ערוה, וע"כ דמחיים חל גם קדושי שני דאל"כ הי' כולה לפנים וע"כ איירי דמתו בב"א ועוד לפי הנתבאר ברשב"א ע"כ בקדושי חוץ חל קדושי השני על הצד ששייר הראשון ומדוע לא יקרא אשת המת וגם התוס' אפשר דמפרשים כן כמש"ל, ומה שכתב באחיעזר ליישב קושיא הנ"ל דגם להתוס' כמו להרשב"א כשנפלו בב"א שפיר הוי אב"מ דהקדושין של השני ג"כ איתנהו במציאות וחלים ע"כ מיד לאסרה בקרוביו מהאם וע"כ מקרי אב"מ כשנפלו בב"א. והא שתירצו התוס' דלא חשיבא אשת אח משום שנחסרה מקודם היינו משום דאין אישות חל על אישות והוי כמו לב"ש דאין אחע"א והוי צ"ע שלא במקום מצוה ע"ש, אינו מובן לענ"ד דאם חשיב שלא במק"מ א"כ איך הוי אב"מ, דבפשוט משמע דלב"ש כשאין חל איסור אשת אח אינו נופל כלל ליבום, וא"כ אם אינו חל אשת אח השני לא הוי אב"מ דמהשני לא מקרי נפילה, ואם כונתו לחלק דבב"א חל איסור א"א של השני והנפילה ממנו כאחת זה אינו במשמע, אם לא דנפרש בהך דב"ש דהא דערוה פוטרת צרתה, היינו דהאשת את הוא הפוטר אם היא ערוה, והערוה לחוד אין פוטרת ומש"ה שלא במקום מצוה א"פ וע"כ אמרי' דלב"ש דאין חל איסור דאשת אח א"פ דהוי שלא במקום מצוה, היינו דליכא איסור דא"א שהוא הפוטר, ומש"ה גם אשת איש א"פ משום דלא חל איסור אשת אח של המת, ועפ"ז יהי' מיושב מה שהקשתי מכבר דלב"ש דכל דלא חל איסור א"א ליכא כלל זיקת יבום, א"כ יהי' הדין לב"ש כל חייבי לאוין ועשה יהיו פטורין מחליצה משום דאינו חל איסור אשת אח על ח"ל להיבם, אבל לפירוש הנ"ל א"ש, ואולם כ"ז חדש ואינו במשמע, ולהלן מתבאר תירוץ על קושיתי הנ"ל לב"ש, וגם דמדברי התוס' (דף ל"ב) הנ"ל מתבאר דמפרשים כפשוטו דלב"ש אינה נופלת כלל היכא דלא חייל איסור א"א ולדידן לית לן האי סברא דמ"מ הרי היא אשת אחיו, וא"כ מאי תירצו התוס' דכיון דכבר נאסרה משום אשת איש לא מקרי אשת המת דהרי מ"מ אשת אחיו הוא לדידן, וע"כ י"ל דכונת התוס' כמש"ל (אות ג') אף שקצת דחוק בלשונם, ובעיקר הקושיא הנ"ל דאיך משכחת לשמואל אב"מ אף לפי דבריהם י"ל דמשכחת בקידשו שני אחים כאחת כל אחד חוץ מחבירו ובכה"ג חלו קדושי שניהם משום דל"ש כל שאינו בזא"ז אפילו בבת אחת אינו ובכה"ג יש גם איסור אשת אח משניהם דחלו בבת אחת.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה