אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ט · ד)
והנלע"ד דכונת התוס' דלא קרינא לגבי' אשת המת היינו דכל זמן שיש לה בעל שהוא חי לא קרינא לגבה אשת המת, ואין נפ"מ אם האח קידש קודם בחוץ, או הנכרי קידש קודם בחוץ, דבכל גווני כשמת האח והיא עדיין יש לה בעל דהיינו הנכרי, לא מקרי אשת המת, וצ"ל דאח"כ כשמת הנכרי חוזרת להיות זקוקה ודכמוכח מהך דגיטין דמשכחת אשת ב' מתים, והרי כשמת הראשון לא קרינא בה אשת המת דהרי חי בעלה השני, ואיך הויא אב"מ, וע"כ צ"ל דאחר כך כשמת השני חוזר גם זיקת הראשון והוי אב"מ, ועפ"ז ניחא קושית הרשב"א הנ"ל דנאסרה בשעת נפיל', דלסברת התוס' הנ"ל כשמת הראשון לא מקרי שעת נפילה כ"ז שהשני חי ורק אח"כ כשמת השני חוזרת גם לזיקת הראשון.