אור ברסלב
אמרי משה סימן ט › ג)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ט · ג)

ב)

ובעיקר קושית הרשב"א הנ"ל דנאסרה בשעת נפילה מהראשון ואסורה עולמית. אפשר ליישב לענ"ד בהקדם לבאר דברי התוס' שהקשו בגיטין שם וביבמות (דף י') דמשכחת אשת איש שפוטרת צרתה בקידש חוץ ותירצו דלא קרינן לגבי' אשת המת דכבר נאסרה לפני קדושי אחיו משום אשת איש, ולכאורה משמע מלשונם דרק כשקידש הנכרי בחוץ מראובן ואחר כך קידשה ראובן ומת ונפלה לפני שמעון אז לא קרינא אשת המת של ראובן ומשום דראובן לא פעל כלום בקדושין לאסור על האחים דכבר היתה אסורה עליהם משום אשת איש, אבל אם ראובן האח קידש חוץ מאיש נכרי ואח"כ קידש הנכרי ומת ראובן שפיר מקריא אשת המת. ואך לפ"ז קשה דא"כ מה הרויחו בתירוצם דהרי עדיין משכחת אשת איש בקידש האח בחוץ מנכרי ואח"כ קידשה הנכרי ומת המקדש הראשון, ולכאורה אפ"ל דבכה"ג האשת איש של הנכרי לא מקרי ערוה לפטור הצרה משום דמקרי ערוה לאחר מיתה, דהרי כל זמן שהראשון הי' חי לא פעל שני בקדושיו ולא מקרי א"א של השני ורק לאחר שמת הראשון הוא דנאסרה משום אשת איש של השני והוי ערוה דלאח"מ שאין פוטרת צרתה, ולזה העירני חכ"א, אבל ז"א לדעתי, דאף אי נימא דכ"ז שהראשון חי לא מיקרי א"א של השני בכ"ז פוטרת צרתה ומשום דל"פ האשת אח בכה"ג, וכמ"ש התוס' (בד' ל"ב) לר"ש דלא חל אח"א על א"א בכ"ז פוטרת צרתה משום דכיון דאם יופקע האשת את יחול האח"א, וע"כ ל"פ הא"א ולא מקרי ערוה דלאח"מ דהא"א הוא הפוטר וכמ"כ הכא דלא פקע האשת אח דבאמת חל תיכף עם מיתת האח האשת איש של הנכרי והרי סברת התוס' שכתבו דל"פ הא"א הוא משום דלא הותר הא"א רק במקום שאפשר לייבם ולחלוץ אבל כל שעומד הכן איסור ערוה דאח"א לחול וא"א לייבם לא פקע, והא"א הוא דפוטר הצרה וה"נ באשת איש שחל תיכף במיתת האח לא הותר כלל הא"א וא"כ מה הרויחו התוס' בתירוצם, והא שפיר משכחת אשת איש שפוטרת צרתה.

וא"ל דזה לא מקרי דאשת איש הוא הפוטר, רק אשת אח הוא הפוטר, דז"א וכמ"ש התוס' שם (בדף ל"ב) לר"ש דאמרי' דל"פ דלתני ערות אשת אח דפוטרת צרתה ותירצו דכיון דמכח אח"א אסירי בכלל אח"א נינהו, וה"נ באשת איש כיון דמכח אשת איש אסירי מקרי דאשת איש הוא הפוטר, ואולי אפ"ל דהכא לא אמרינן דל"פ, כיון דאשת איש שנעשה לאה"מ לא מיפטרא מחליצה וכמ"ש התוס' (בדף ט"ז) והיינו דדוקא בא"א שהיתה מחיים ס"ל להירושלמי דהיא עצמה נפטרת וכמו שכ' התוס' והרמב"ן דרק צרתה אינה פוטרת והיא עצמה מיפטרי ומשום דא"א לתקן ע"י גירושין דכיון שנאסרה בנפילתה אסורה עולמית, אבל באשת איש שנעשית לאחר נפילה דאפשר לתקן ע"י גירושין שתתייבם וכמ"ש התוס' הנ"ל, וע"כ גם הכא כיון דאשת איש של השני חל לאח"מ, ואין מפקיע הזיקה מחליצה, שוב ל"ש לומר דל"פ האשת אח, אבל ז"א דגם הכא מקרי אשת איש בשעת נפילה דאין רגע שיחול ההיתר להתייבם ויופקע הא"א דתיכף במיתת האח הרי היא אשת איש של הנכרי, וגם דבאמת נראה דחל איסור דאשת איש של הנכרי מחיים דראשון דהוי מוסיף דהרי אסרה בקידושיו על הראשון, ומגו דחל על הראשון חל על כ"ע, ואף דאין לוקה שתים היינו משום דהוי שם אחד, וא"כ הדרא קושית התוס' לדוכתי', ועוד תמוה הדבר לומר דאם קידש הנכרי בחוץ ואח"כ קידש האח שלא תהיה זקוקה ליבום משום שלא פעל בקידושיו, וגם אח"כ כשמת או גירש הנכרי לא תהי' זקוקה ליבום, וגם דקשה ע"ז מהך דגיטין דאיך הוי אשת ב' מתים דהרי קדושי שמעון שקידש באחרונה לא פעלו כלום דכבר היתה א"א מקדושי ראובן, ונצטרך לדחוק דאיירי שמת ראובן מקודם דאז הועילו קדושי שמעון וכ"ז דחוק.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה