אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ח · יח)
ועכ"פ לפי הנ"ל י"ל דבזה פליגי הסוגיות דבדף כ"ג דאמר או למ"ד יש זיקה יש זיקה ול"ק דתשתרי הראשונה ע"י היבום של השני' כדפריך (בד' כ"ח) משום דהוי ביאה פסולה כנ"ל, וא"ל דע"י ערוה של א"א יופקע הזיקה מהשני דכמו בש"י שקידש אחיו אחותה אין מפקיע הזיקה משום דהוי ערוה החוזרת להתירה ה"נ ערוה של אשת אח חוזרת להתירה כשימות המיבם ותחזיר לזיקתה וע"כ אין ערוה של אשת אח לאחר נפילה מפקיע הזיקה לגבי השני ועדיין היא אח"ז מדרבנן, והסוגיא בדף כ"ח סברי דדוקא בקידש אחותה גזרו חז"ל דלא תפטור בלא חליצה משום דאין זה דרכי נועם אם תהי' מותרת להנשא ואח"כ תצטרך חליצה אבל לגבי אשת אח ל"ש זה דבל"ז אינה יכולה להנשא ושפיר היבום מפקיע הזיקה לגבי השני מדין ערוה והרמב"ם תפס כסתמא בד' כ"ג וע"כ פסק כסתמא דמתני' דקדמו וכנסו מוציאין דגם הראשונה אסורה דמדין יבום לא מפקיע הזיקה דהוי ביאה פסולה, ומדין ערוה ג"כ אין מפקיע דהוי ערוה החוזרת להתירה כשימות אחיו כשומרת יבם שקידש אחיו אחותה ואולם יקשה לתירץ זה ממ"ש בסימן הקודם (אות י"א) דמוכח מהרמב"ם דאשת אח לאחר נפילה מפקיע הזיקה לגבי' אחיו ע"ש.