אור ברסלב
אמרי משה סימן ח › יד)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ח · יד)

יג)

עוד י"ל בישוב דברי הרמב"ם והסוגיות הנ"ל על פימ"ש התוס' (בדף ח') לרבא דאמר ערוה ל"צ קרא דהא צריך קרא לנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דלא נימא הואיל ואישתרי אישתרי ותירצו דרבא ס"ל דרק בשם אחד אמרינן הואיל ואישתרי דחד לאו בבעל קרי ומצורע ע"ש, ולרבא ליכא קרא לגלוי דלא אמרינן הואיל ואשתרי ובשם אחד באמת אמרינן הואיל ואישתרי, ולפ"ז י"ל דהסוגיא (בד' כ"ג) ס"ל כרבא דמחלק בין שם אחד לשני שמות וע"כ כשנעשית ערוה על האח השני ע"י היבום של האח הראשון לא נפטרת מזיקתה לגבי השני ומשום דאמרינן הואיל ואישתרי כיון דהוי משם אחד, והסוגיא (דף כ"ח) אזיל לפי"מ דאמרינן מקודם דאיצטריך עליה היכא דנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דסד"א הואיל ואישתרי, ולא מחלק בין שם אחד לשני שמות וכיון דגלי קרא דעלי' דלא אמרי' הואיל ואישתרי בשני שמות גם בשם אחד לא אמרי' הואיל ואישתרי וע"כ ס"ל לר"י שם דע"י היבום של הראשון נפקע הזיקה מהשני' לגבי האת השני מדין ערוה וע"כ הראשונה מותרת דלא הוי אח"ז והרמב"ם דלא הביא כלל הדרשא דעלי' וקשה דמנ"ל בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דאסורה דלא נימא הואיל ואשתרי, וע"כ דס"ל כרבא דמחלק דרק בשם אחד אמרי' הואיל ואישתרי ול"צ קרא לנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דהוי משני שמות אבל בשם אחד אמרי' שפיר הואיל ואישתרי ולפ"ז שפיר פסק הרמב"ם דקדמו וכנסו יוציאו דמדין יבום של השני' לא נפקע זיקה ממנה דהוי ביאה פסולה כנ"ל וגם מדין ערוה לא נפקע הזיקה דהוי משם אחד ואמרי' הואיל ואישתרי ואף דאינו יכול ליבמה משום אשת איש דהוי משני שמות אבל חליצה תבעי דאשת איש אינו מפקיע הזיקה כמ"ש התוס' (בדף ט"ז) וע"כ גם הראשונים אסורה דהוי אח"ז ושפיר פסק הרמב"ם דקדמו וכנסו יוציאו.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה