אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ח · ה)
וביותר תמוה לענ"ד בהא דאמרי' יבומי חדא ואיפטר אידך לא דילמא אין זיקה. דמתבאר דאם יש זיקה סגי ביבום חדא ליפטר אידך, וכן מוכח אח"כ דאמר וכ"ת מדאורייתא ה"נ דמייבם חדא ומפטרה אידך ע"ש, ותמוה דבשלמא כשמייבם בעלת המחמר שפיר מפטרי השני' דהוי מבית אחד, אבל כשמייבם השני' איך תפטור הבעלת המאמר הא יש עלי' זיקה מהראשון ובמה נפקע זיקת הראשון, ואיך תפטור ביבום חברת זיקת הראשונה שמבית הראשון. דנהי דיש על בעלת מאמר זיקה מהשני ג"כ, משום דזיקה ככנוסה, וזיקה זו שמבית השני שפיר נפטרה ע"י יבום חברת שמבית אחד אבל זיקת הראשון איך תפטר ע"י יבום חברת ואולם לדברינו דלעיל ניחא, דזיקת הראשון נפקע מדין ערוה, דכיון דחשבינן לה כזקוקה לבעל המאמר מהטעם שכתב הריטב"א משום דכיון דעשה השני מאמר נתברר דלו היתה זקוקה, ואמרי' דאילו חי הי' הוא מייבם, דאף דמספ"ל אי מאמר קונה, מ"מ אמרי' דמשום הספק דילמא קונה ודאי דהוא הי' מייבם ולא השלישי, וכיון דנחשבת כזקוקה להשני, נעשית ערוה של אשת אח להשלישי, ונפקע זיקת הראשון, ואף דאח"כ כשמת השני הוי יבמה שהותרה ונאסרה והותרה דתחזור להתירה, אבל להרשב"א הרי אין חוזרת לזיקתה, וא"כ אין עלי' זיקת הראשון, רק הזיקה מהשני ושפיר אמרי' דכשיבם לשני' נפטרה בעלת המאמר משוה זיקה ככנוסה, כיון דאין עלה זיקת הראשון, רק זיקת השני, ומהשני הויא שתי יבמות מבית אחד.