אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ח · ב)
והנלענ"ד לישב ע"פ הקדמה אחת פשוטה אשר בזה יתישב הרבה קושיות, והיינו דכשיש יבמים הרבה, ויבום האחד הנה לבד מה שהיבום מפקיע הזיקה מכל האחים כמו חליצה דמפקיע ע"י חליצת אחד מהם משום דשליחותא דאחים קעביד כמבואר (בדף י') עוד יש עדיפותא ביבום אשר גם באופן דאין היבום מפקיע הזיקה מהמיבם גופא, כמו בביאה פסולה, בכ"ז משאר האחים נפקע הזיקה מטעם ערוה דכיון דיבום האחד נעשית ערוה של אשת אח, ואשת איש על כל האחין, ונהי דאשת איש אין מפקיע הזיקה מטעם שכ' התוס' (בדף ט"ז) ד"ה בני צרות ע"ש. אבל ערוה של אשת אח ודאי דמפקיע הזיקה מהאחין, ולדבר זה נתעוררתי זה כעשרים שנה בדק לן מו"ר הגר"ח זצ"ל כי יש להמציא תירוץ לקושית התוס' (בדף כ"ט) ד"ה נא תימא מאמר לב"ש קונה ק"ג, שהקשו דהא ר"ש קאמר אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל דע"כ לדידי' המאמר כיבוס, ואמרתי אז די"ל דלא משום דהמאמר כיבוס רק משום דע"י המאמר נפקע הזיקה מאחיו משום דנעשית עליו ערוה של א"א, ואמר אז מו"ר שכן אמר הוא בישוב קושיתם, וגם הגדול ממינסק זצ"ל אמר כן, והנה אח"ז קבעתי לסברא זו מסמורת מכמה דוכתי' שעי"ז יתישבו כמה קושיות עצומות כמו שיתבאר.