אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ח · א)
ובס' או"ש תמה עליהם דמדמי יבום לחליצה הא מפורש במשנה פר"ג דביאה פסולה יש אחרי' כלום וצריכה חליצה, וא"כ עדיין גם אחר היבום של השני', הוי הראשונה אחות זקוקתו וזה עדיף ממ"ש התוס' (בדף כ"ז) בד"ה שמואל, דלא חשיב אחות זקוקתו משום דהוי זיקה מועטת, דכיון דממנו בעצמו צריכה חליצה הרי היא זקוקה גמורה, ובזה רצה לישב הרמב"ם דאף דלהדיא מבואר בגמ' דגם ביבום לשני' נפקע הזיקה, וכמו דפריך דלימא חבראי שני' יבם וכנ"ל, היינו משום דגם לגבי דידי' כיון דהוי ספק, ואולי היא הראשונה ואם הוי חלץ האח השני לאידך היתה היא מותרת משום ספק, דדילמא היא הראשונה וכיון דיש תקנה לעשות ביאתה בהיתר, לא מקרי ביאה פסולה, אבל בידוע איזה השני', הוי ביאתה פסולה, ולהכי סתם הרמב"ם דאף אם יבם לשני' מקודם, קדמו וכנסו יוציאו דהוי עדיין אחות זקוקתו, משום דהשני' צריכה חליצה, יעוי"ש, ומ"ש לחלק בין ספק לודאי, דחוק היא לענ"ד ומה מועיל במה דבידו היתה לעשות ביאתו בהשני' בהיתר, כיון דעכ"פ השתא עשה ביאתו באיסור אחות זקוקתו הוי ביאה פסולה וראי' דהרי הרמב"ם פסק להך דחלץ לאחיות לא נפטרו צרות, והרי כשחלץ ללאה הי' אפשר לעשות באופן שיוכל ליבמה, והיינו שיחלוץ לצרת רחל ויוכל אח"כ ליבם לאה דהוי יבמה שהותרה וכו' והיינו לר"א דס"ל דלא אלימא זיקה לשויא לצרה כערוה ובחליצת צרה נפטרה רחל, וע"כ דזה אינו מועיל כיון דעכ"פ השתא החליצה פסולה, ומה שהביא האו"ש ראי' לדבריו מהרשב"א שפירש דברי רש"י בד"ה אלא צרה דלאה תיפטר מדחליצה כשרה היא דאי בעי מצי לייבומי דפירש היינו לאחר שיחלוץ צרת רחל אינו ראי', דהרשב"א לא כתב זה רק לענין בטול מצות יבמין אבל לענין אח"ז ל"ש זה, והנפ"מ פשוט דבביטול מ"י לא חל איסורא עלי' ככל עריות וכאחות זקוקתו, דחל איסורא על החפצא, משא"כ בביטול מ"י וגם בזה ס"ל לרש"י דכיון דעכ"פ מאיזה טעם שיהי' דאסור ליבם מקרי ח"פ, [ואפשר משום דחל א"א דרבנן דכל האסור ליבם חל א"א מדרבנן] וע"כ בזה שפיר קאמר הרשב"א דכיון דיש עצה לייבם מבלי ביטול מ"י שוב לא מקרי ח"פ, דליכא א"א כיון דיש עצה לייבם, משא"כ לענין אחות זקוקה, דחל עלי' איסור חפצא מה נפ"מ במה דיש עצה לייבם, כיון דהשתא אסורה כערוה. ועכ"פ מהרמב"ם הנ"ל מוכח דלא כהאו"ש, ולפי"ז קשה טובא גם דברי הגמ' בהא דקאמר דלימא חבראי שני' ייבם, הא הוי ביאה פסולה וגם להאו"ש אינו מיושב דברי הרמב"ם בבבא דאין ידוע דגם בזה יוציאו וכמ"ש המ"מ, הוא נגד הסוגיא וקושית התיו"ט והב"ש עצומה מאוד.