אור ברסלב
אמרי משה סימן ה › כו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ה · כו)

כה)

ובאמת יש להבין הגמ' ביבמות דקאמר סד"א הואיל ואשתרי, ומביא מהך דמצורע שחל שמיני שלו בער"פ וראה קרי דאמרי' הואיל ואישתרי, ואיך מדמי להך דראה קרי דהוי חד איסור ולא איתוסף שום איסור יותר ע"י טומאת קרי מטומאת מצורע לחוד, אבל בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי הרי איתוסף לאו אחר דאחות אשה, והנלע"ד דהרי יש להסתפק בהך דמצורע שהותר בשמיני להכניס ידיו לעזרה, וכן בפסח שבא בטומאה אם חל ההיתר תיכף בחצות וכן במצורע תיכף בתחלת יום השמיני, וא"צ לדון על כל רגע שצריך להקריב או שצריך להכניס ידיו לעזרה לומר שאז הותר, רק דהזמן שראוי לזה הוא שהיתר, או דההיתר הוא בכל רגע שצריך להקריב או בשעה שמכניס ידיו אז הוא שעת ההיתר, וכן ביבום אי ההיתר הוא תיכף בשעת נפילתה, או דההיתר הוא בשעת היבום, וע"ז הוא דמביא הגמ' מהך דמצורע דהרי חזינן דהיכא דראה קרי בליל שמיני אסור להכניס ידיו לעזרה וכן לענין פסח אם היו זבים מקודם ער"פ והיו טמאי מתים אסורים בפסח, והיכא דראה קרי ביום שמיני מותר, והיינו ע"כ משום דהזמן שראוי לכנוס הוא המתיר, דאם צריך לדון ההיתר על רגע שצריך להכניס ידיו, א"כ גם בראה קרי ביום שמיני לא הי' מותר כמו בראה בלילה, וכן לענין פסח זמן החצות הוא הגורם היתר וע"כ אמרי' הואיל ואישתרי וזה הוא דמביא הגמ' ביבמות דגם גבי יבום אמרי' הואיל ואישתרי דג"כ משעת הנפילה הותרה, ולא בשעת היבום, ואין זה סתירה למש"ל דלהס"ד ל"א דהנפילה מתרת, היינו שנימא דהנפילה מתרת גם בלא קיום מצות יבום, זה ל"א להס"ד, דא"כ לא הוי שייך הואיל ואישתרי, אבל לצורך קיום מצות יבום שפיר אמרי' דמשעת הנפילה הותרה ושייך הואיל ואישתרי בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי, ול"ק דהרי הכא שני לאוין מיוחדים, דהא הגמ' ר"ל בתחלה סד"א ניליף מאשת אח מה א"א שריא, ה"נ שריא ורק דדחי מי דמי התם חד איסורא הכא תרי איסורא, וע"ז שפיר מתרץ דאמרי' הואיל ואישתרי בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי, וכבר הותרה הא"א תיכף בשעת נפילה ואח"כ כשנשא החי אין אנו דנין כתרי איסורים רק כחד איסורא דאשת אח כבר הותרה:

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה