אור ברסלב
אמרי משה סימן ה › יז)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ה · יז)

טז)

והנה בירושלמי פ"ק גבי פלוגתא דר"י ור"ל הקשה לר"ל דס"ל דהוא אינו חייב על החלוצה כרת והאחין חייבים כרת. כמה דתימר חלץ לה נאסרה לאחין וכן בא עליה נאסרה לאחין, ותני ר"ח מת שני יבם שלישי ואמר ר"י מה את סבר היא חליצה היא ביאה תאמר ביבום כיון שבא עלי' אשתו היא ע"ש. [וצ"ע מדוע לא הקשה הירושלמי עדיפא מכל צרת צרה דלא משכחת רק ע"י יבום שיבום אחיו הצרה ולר"ל הרי הצרה נעשית ערוה לכל האחין וכמו לאחר חליצה שנאסרה לכל האחין משום שנפקע הזיקה כן לאחר יבום נפקע הזיקה. וא"כ הרי אסורה הצ"צ לכל האחין, ואף בלא צרת ערוה היתה אסורה, ומשום דהצרה נעשית ערוה ע"י יבום של השני וכמו לאחר חליצה לר"ל. ואם כי י"ל דמשכחת צ"צ שלא ע"י יבום למ"ד נשואין הראשונים מפילים שגירש הערוה ואח"כ נשא אשה אחרת וכמ"ש בסימן (ז' אות ג') אבל הרי מפורש בכמה משניות דצרת צרה הוא ע"י יבום, ולמה הוצרך הירושלמי מדתני ר"). והנה הירושלמי מתרץ דיבום שאני מחליצה דיבום מפקיע הא"א מכל האחין משום שהיא אשתו, וכנראה דהכונה הוא דכיון דילפינן מולקחה דנעשית כאשתו לכל דבר שמגרשה בגט ומחזירה, וע"כ דהיבום מפקיע הא"א ממנו ונעשית כאשתו לכ"ד כן מפקיע מכל האחין הא"א של הראשון, וכמ"ש התוס' (בדף כ"א) ד"ה האי, אבל להרמב"ם הנ"ל קשה דהרי ס"ל דהנפילה מתרת הא"א גם לאחר חליצה והא דלר"ל האחין בכרת אחר החליצה ע"כ כמש"ל (אות ז') עפ"י הירושלמי דנתבררה דהיתה זקוקה רק להחולץ, וא"כ גם ביבום נתברר דהיתה זקוקה רק להמיבם וא"כ איך היבום מפקיע הא"א מכל האחין, דהרי חזינן לרבנן דר"ש דגם ביבם ואח"כ נולד אסור, וחזינן דלהאח הנולד אין היבום מפקיע הא"א של הראשון, ומשום דלא היתה זקוקה לו בנפילה הראשונה וע"כ אין היבום מפקיע לגבי' א"א של הראשון, וא"כ גם משאר האחין איך מפקיע כיון דנתברר ע"י היבום שרק להמיבם היתה זקוקה והוי כמו להנולדים אח"כ דאין היבום מפקיע. ואף לר"ש דס"ל דהיבום מפקיע גם מהנולדים איסור א"א וכמ"ש התוס' (דף כ"א), זה רק בבא ומצאה בהיתר היינו ביבום וא"כ נולד. ואף לר' אושעי' דמתיר אף בנולד ואח"כ יבם היינו משום דזיקה ככנוסה והוי ג"כ כמצאה בהיתר משום הזיקה דהוי ככנוסה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה