אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ד · לא)
והנה ק"ל לשיטת הרשב"א דאבר היוצא הוי כאבמה"ח. איך נפרש המשנה דתנן שחטו ואח"כ חתכו הבשר מגע נבלה דר"מ וחכ"א מגע טרפה שחוטה מה מצינו בטרפה ששחיטתה מטהרתה אף שחיטת בהמה תטהר את האבר, וקשה טובא מה זה דמיון לטרפה דהתם השחיטה מטהר לגמרי אף לאכילה ואסור משום טרפה. דהוי איסור אחר לגמרי לא משום חסרון שחיטה. תבל הכא באבר היוצא דאמרי' דהוי כאבמ"ה משום דלא מועיל שחיטת האם להאבר היוצא א"כ מהכ"ת נימא דלענין לטהר מנבלה יועיל השחיטה. והיכן מצינו הדמיון לזה בטרפה שמחלקים הכשר השחיטה שיועיל לטהר מנבלה ולא להתיר באכילה. הרי בטרפה השחיטה מתרת לגמרי. ואסור משום שם אחר. דהיינו טרפה. ולפמש"ל בשיטת הראב"ד דהאבר אסור ג"כ משום טרפ' ממש אבל השחיטה הועילה גם להאבר להוציא מאבמ"ה לפ"ז ניחא דמדמי רבנן לטרפה דגם האבר איסורו רק משום טרפה ע"כ מועיל השחיטה לטהר מנבלה כמו בטרפה. ואולם לפמש"ל דגם להראב"ד האיסור דאבר מסתעף משום חסרון שחיטה. וא"כ גם להראב"ד קשה הדמיון לטרפה.