אור ברסלב
אמרי משה סימן ד › ל)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ד · ל)

כט)

וע"פ דברינו יתבאר לנו שפיר במה שנחלקו האתרונים לענין ב"ט חי ב"פ מטרפה ויש בו אבר היוצא. דדעת הב"ח והש"ך בסי' י"ד ס"ק ז' דלא מהני שחיטת הולד עצמו להתיר האבר. ופר"ח בס"ק ה' הרבה להשיג ע"ז ועיקר קושיתו דכמו דכשנולד הולד טרם שחיטת האם. מהני שחיטת הולד גם להאבר שיצא מקודם. משום דכיון דיש להולד סימנים מהניא שחיטת עצמו גם להאבר וא"כ ה"נ בטרפה דהדין הוא דהולד ניתר בשחיטת עצמו. מהני שחיטתו גם להאבר. יעו"ש. והנה מה שדימה הפר"ח לולד שנולד קודם שחיטה הוא תמוה. דשם אין חל כלל על האבר דין יוצא והרי האבר ככל הבהמה. דרק בשעת שחיטת האם והולד במחיצתה וניתרת בשחיטתה. חל אז על האבר שיצא דין יוצא חוץ למחיצתו אבל כשנולד קודם שחיטה ליכא כאן מחיצה. ול"ש איסור דחוץ למחיצה. אבל בב"פ דטרפה שיש על האבר דין מחיצה. דהא הועילה שחיטת אמו להולד לטהרו מנבלה. וא"כ חל גם על אבר היוצא הדין דיצא חוץ למחיצתו. ולכן י"ל דשוב לא מהניא ליה שחיטה. אבל בכ"ז בלא הדמיון הנ"ל ג"כ קושית הפר"ח עצומה על הב"ח וש"ך דכיון דהולד מטרפה צריך שחיטה וניתר ע"י שחיטת עצמו. וא"כ מדוע לא מהני שחיטתו גם להאבר. ואולם עפי"מ שבארנו דעת הראב"ד דאבר היוצא אין בו איסור אבמה"ח אף כשהוא שלם ומשום דלא אסר כלל משום חסרון שחיטה להאבר. דבאמת חל הכשר השחיטה גם על האבר וכמש"ל באורך והא דאסר האבר הוא משום טרפה ממש וכנ"ל. ולכן שפיר צדקו הב"ח וש"ך דגם בב"פ מטרפה לא מהניא שחיטת עצמו להתיר האבר שיצא כיון דאיסורא של אבר לא משום חסרון שחיטה הוא כלל. ורק משום טרפה, ולהכי נמי כשהאם טרפה כיון דעכ"פ חל דין מחיצה על הולד ומשום דמטהר שחיטת האם לולד מנבלה ולכן גם על האבר שיצא. חל עליו הדין דיציאת חוץ למחיצה. והוא בכלל בשר בשדה טרפה. והוא כטרפה ממש. ולא משום חסרון שחיטה וא"כ שפיר כתבו דלא מהניא ליה שחיטת עצמו כיון דנעשה טרפה הרי הוא ככל טרפה דלא מהני שחיטה. ואולם שיטת הפר"ח דמהני שחיטת עצמו הוא עפ"י שיטת רוב הראשונים החולקים על הראב"ד. וס"ל דעיקר האיסור שיש על אבר היוצא הוא משום חסרון שחיטה. ואבמה"ח הוא וכנ"ל, ולכן שפיר כתב הפר"ח דלפ"ז כיון דהולד ניתר בשחיטת עצמו ויש לו סימנים מדוע לא יהני שחיטתו גם להאבר כיון דאין בו איסור אחר רק חסרון שחיטה. וכשיש לו סימני עצמו הרי ניתר גם האבר. ונתבאר דמחלוקת הב"ח ופר"ח תלית ברבוותא.

[ולפמש"ל (באות י"א) דעל האבר היוצא יש איסור יוצא מכח אבמה"ח של האם. י"נ דה"ט דס"ל להב"ח דל"מ שחיטה ומשום דל"מ שחיטה להתיר איסור יוצא. וכמ"ש הרמב"ן דאלו אסר הביצה משום יוצא לא הי' מהני שחיטה להתיר האפרוח. ולהפרי"ח צ"ל או דס"ל כמש"ל דליכא איסור יוצא מכח האם דהלידה שלו ומה דרהיט ואזיל מפקיע איסור יוצא דנחשב לולד בפ"ע או דאף אם יש איסור יוצא מ"מ מהני שחיטה כיון דאיסורו משום שיצא מהחי. ול"ד להרמב"ן דשם משום שנאסר הביצה באיסור מוחלט ע"כ חי ל"מ שחיטה וכמשנ"ל באורך].

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה