אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ד · כז)
והנה הרשב"א הקשה בהא דמבעי מהו לגמוע את חלבו חלב דעלמא לאו כאבמ"ה דמיא ושריא ה"נ שריא והק' דמ"ש מכל טרפה דאסור חלבה ועל זה תירץ דאבר זה אין בו איסור מחמת עצמו כטרפה כלל. אלא מחמת שא"ל סימנים להתירו ע"י שחיטה דכולו כשחוט והאבר לבדו הוא דנשאר חי וא"כ מי גרע חלב הבא מכח אבר אחד חי מהחלב הבא מכח בהמה שכולה חיה א"ד גרע משום דהתם חיות עומד לתקן ע"י שחיטה אבל חיותו של אבר זה א"ל תקנה עולמית ע"י שחטה. עכ"ל והנה להרמב"ם והראב"ד קשה טובא כיון דס"ל דהאבר אסור משום טרפה. א"כ איך מדמי הגמ' לחלב דעלמא דהרי הכא הוי כחלב טרפה דאסור וכקושית הרשב"א. עוד יש להקשות לפמ"ש דנהראב"ד אין על האבר אבמ"ה ומשום דכיון דחל שחיטה על העובר הרי כולו כשחוט והועיל השחיטה גם להאבר ומשום דאין לחלק השחיטה. דא"כ קשה מ"ט אמרי' דמקום חתך אסור. דא"ל דגם מקום חתך אסור משום בשר בשדה טרפה. דא"כ מ"ט מותר בהחזיר דהרי האבר שינא ל"מ חזרה וחזינן דכיון שנאסר משום הך קרא ל"מ חזרה. וע"כ דמקום חתך אין בכלל האיסור דחוץ למחיצתו. ומשום דלא יצא לחוץ. ואיסורו הוא רק משום חסרון שחיטה דלא נכלל בההיתר דכל בבהמה דאינו במחיצת הבהמה ג"כ. וע"כ מהני חזרה ועכ"פ מוכח דלא חל הכשר שחיטה רק על מה שבפנים. וא"כ כ"ש האבר שיצא לחוץ שיאסר משום אבמ"ה. ולקושיא זו הערני קצת חכ"א.