אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ד · כו)
הן אמנם כי גם להרמב"ם יש להבין מ"ש מולד טרפה דאסור כשנטרפה ואח"כ עיברה למ"ד זוז"ג אסור. ומ"ש ממה דאמרי' הכא דכל מכת ל"א דשרי דלהרמב"ם דיש על האבר איסור טרפה ממש. הרי הולד כולד טרפה מהך חצי' היוצא. והכא ל"ש נמי מ"ש התוס' בדף נ"ח דלהכי פסקינן לענין טרפות דעובר לאו ירך אמו, משום דיש להולד חיות בפ"ע. דהרי גם האם בהיוצא היא טרפה אף שיש לה חיות ותוכל לחיות. ואולי דהכא אזיל באמת למ"ד זוז"ג מותר, אבל אין כן במשמעות הלשון דאמרי' כל מכח ל"א. ואולי דהכא גזה"כ ממה דחזינן דכל בהמה שרי אף דאתי מכח חלב ודם. ואין, לחלק בין תרי אסורי לג' וצ"ע. אבל עכ"פ אם נימא דהיוצא אינו כשחוט ודאי דק"ט איך אפשר להכשיר הולד בלא שחיטה וכנ"ל, וק"ט על הרשב"א דס"ל דאבר היוצא הוא כאבמ"ה ועיין בחידושי הר"נ בדס"ח בהא דב"פ הבא על בהמה מעליתא דהולד א"ל תקנה. דגם למ"ד זוז"ג מותר ל"ש להתיר משום זה בלא שחיטה ע"ש וצ"ע הרשב"א הנ"ל.