אור ברסלב
אמרי משה סימן ד › כה)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ד · כה)

כד)

והנראה דיצא לי' להרמב"ם והראב"ד דהאבר היוצא אין בו איסור אבמ"ה מסוגית הגמ' בדף ס"ט דבעיא שם מהו לחוש לזרעו בהמה בעלמא לאו מכח חלב ודם קאתי ושרי ה"נ שריא א"ד תרי איסורא אמרי ג' ל"א. והנה אי נימא דאבר היוצא איכא עליו איסור אבמה"ח והוי כלא נשחט. א"כ איך מסיק הגמ' דזרעו מותר בלא שחיטה משום דכל מכח ל"א, ומה זה הדמיון להא דלא אסרינן כל בהמה דאתי מכח חלב ודם. דנהי דלאסר לא אסרינן משום שיש בהאם חלב ודם האסור. אבל איך נוכל להתיר הולד בלא שחיטה. יותר מכל הבהמות שצריכות שחיטה דרק כשהאם כולו כשחוט אמרי' דגם הולד אין צריך שחיטה דהוי כהאם גופא שמתפטמת והגדילה שמותר בלא שחיטה. וה"נ הולד שהולידה. דמי כנתפטמה. בעצמה. דכיון דכשהי' במעי האם היתה מותרת כאחד מאברי' והיא כבשרא בדיקולא. גם אח"כ כשנולדה ומתגדלת לא חל עלה דין שחיטה. אבל כשיש בהאם גופא חלק שלא נשחט. איך אפשר להתיר הולד. והרי דין אבר היוצא הוא לא רק על אבר אחד. אך גם על חצי' כ"ז שלא יצא רוב. וגם ביצא חצי' אמרי' דהולד שרי בלא שחיטה. ואיך אפשר להתיר בלא שחיטה. דמאי חזית ליזול בתר הך חצי' שנשחטה. ולהתיר הולד. נימא איפכא שתיזול בתר החצי שלא נשחטה ויהי' צריך שחיטה. ול"ד לזוז"ג דקיי"ל דמותר. דשם באנו לאסור משום שבא מכת איסור. ע"ז מהני זוז"ג שלא נאסר משום שיש גם גורם היתר. אבל הכא אדרבה אנו צריכין להתיר בלא שחיטה משום שבאה מכח היתר (היינו האם דהוי כבשרא בדיקולא) וכיון דהאם גופא יש מחצה או חלק שלא נשחט. איך נתיר הולד בלא שחיטה. ומזה הוכיח הרמב"ם דגם היוצא אין אסור משום אבמ"ה. ומשום דחל שחיטה גם אל האבר. דא"א לחלק השחיטה ואיסורו הוא משום טרפה. ומש"ה מדמי הגמ' דכמו דמותר כל בהמה אף דאתי מכח חלב ודם ה"נ כשיש עליו עוד איסור.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה