אור ברסלב
אמרי משה סימן ד › כב)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ד · כב)

כא)

והנלע"ד בישוב קושיות הנ״ל דהרמב"ם ס״ל גם כן כהתוס׳ הנ״ל דלא חל איסור חלב עד שיראה האויר העולם. וכל זמן שלא ראה החלב אויר העולם החלב כבשר וניתר ע״י שחיטת אמו (גם להרמב״ם דהשחיטה אינה מתיר איסור חלב). ולהכי, פליגי בגמרא רק בתלש החלב והוציאו לחוץ. וכן הרמב״ם כתב דוקא בהוציא לחוץ דאם הי׳ בפנים בשעת שחיטה הי' ניתר החלב. משום דכ״ז שלא ראה אויר העולם החלב כבשר ונתר בשחיטת האם ושוב גם כשיצא לאויר העולם אחר השחיטה לא שייך לאסור שיחול עליו דין חלב דכבר הוא כבשר. אנל בב״ט חי שפיר פסק הרמב״ם דאין ניתר החלב ומשום דסבירא לי׳ דהשחיטה אין מתיר איסורים שאין נוגע לשחיטה כמש״נל. וע״כ נהי דכשהי׳ במעי האם לא חל אז איסורא דחלב דבעינן אויר העולם ואז ניתר בשחיטה גם החלב אלו יצוייר לאכול במעי האם. אבל אחר כך כשיצא הב״ט לאויר העולם ורהיט ואזיל ופודין בו ומקרי שה. וע״כ חל אז איסורא דחלב שאין תלוי בשחיטה. וכיון דגם שחוט מקרי שה חל אז איסור חלב. אבל בתלש החלב והניחו בפנים דהותר בשחיטה לא שייך לחול אח׳׳כ על החלב לחוד איסורא דחלב דכבר אינו כחלב רק כבשר. דרק בתלש החלב והוציאו לחוץ קודם השחיטה חייב לר״י דחדשים גרמי למיקרי חלב. ורק במעי האם אין חל שום איסור כל זמן שאינו רואה אויר העולם, אבל כשהוציא לחוץ שפיר חייב דמיקרי חלב כבר במעי האם. אבל כשתלשו והניחו בפנים בשעת שחיטה שכבר הותר החלב לגמרי ונעשה כבשר לא שייך לחול אחר כך על החלב איסור דכבר הוא כבשר. מה שאין כן בב״ט חי דמיקרי שה גם לאחר שחיטה שפיר חייל אחר כך איסורא דחלב וכנ"ל וניחא לפי זה גם מה שהקשינו דלמה דוקא כשהוא חי פסק הרמב״ם דחלבו אסור ולא במת כיון דחדשים גרמי וכבר הי׳ חי כשהי׳ ב״ט. אבל להנ״ל ניחא דכשמת באמת מותר כיון דבמעי האם לא חל עדיין איסור חלב והותר בשחיטת אמו והוי כבשר ותו אי אפשר לאסור גם כשרואה אויר העולם. דבמת לא שייך לחול אח״כ איסור חלב. ורק בחי דמיקרי שה חל איסור חלב כנ״ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה