אור ברסלב
אמרי משה סימן ד › כא)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ד · כא)

כ)

עוד יש להקשות על הרמב"ם במה דמבואר בדבריו דדוקא ב"ט חי חלבו אסור לאחר שחיטת אמו אבל ב"ט מת מותר חלבו. ואמאי כיון דפסק כר"י דחדשים גרמי ואם כן כשהי' חי מעיקרא כשהי' כבר ב"ט חל כבר עליו איסורא דחלב לר"י וא"כ אף כשמת אח"כ איך ניתר בשחיטת אמו. כיון דס"ל להרמב"ם דהשחיטה אינה מתרת איסורא דחלב. הן אמנם דכזה קשה לכאורה בדברי ר"י עצמו דאמר תלש חלב מב"ט חי דמשמע דוקא כשהוא חי כשתלש. והלא אף כשתלשו כבר מת כיון שהי' חי מקודם כשהי' ב"ט ואיכא חדשים וכבר נאסר אז חלבו. אם כן אף כשמת בשעה שתלשו הי' לו להתחייב ועיין במ"מ שכתב ודע שלדברי הכל ב"ט מת הנמצא בבהמה חלבו מותר שאין חדשים גרמי בלא חיות. ותמוה לענ"ד כיון דכבר חי כשהי' ב"ט וחל אז איסור חלב מהיכי תיתי יתיר אחר כך כשמת. ולולא דבריו אפשר לומר דהגמרא דנקט ב"ט חי לרבותא דר"ל. דגם בחי כשתלשו פטור ומשום דאוירא גרים. ולעולם דלר"י חייב גם כשמת בשעה שתלשו. וכן נראה באמת מלשון הרמב"ם בפרק ז' ה"ז שכתב הושיט ידו למעי בהמה וחתך מחלב העובר שכלו חדשיו. ולא הזכיר הרמב"ם בזה שהי' חי. אבל בהדין שכתב מקודם בה"ג כתב ואם שלמו חדשיו ומצאו חי אף על פי שלא ההריס ע"ג קרקע ואינו צריך שחיטה חייב הרי דבזה דקדק דוקא כשמצאו חי דמשמע דכשמצאו מת פטור. והוא דקדוק עצום בהרמב״ם מה שלא ראיתי להפוסקים שהרגישו בזה. וצריך להבין החילוק בין תלש כשהוא מת והוציאו מקודם השחיטה למצא מת לאחר שחיטה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה