אור ברסלב
אמרי משה סימן ד › כ)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ד · כ)

יט)

והנה הפר"ח בסימן ס"ד הקשה עוד קושיא עצומה על הרמב"ם הנ"ל דפסק דב"ט חי חלבו אסור מהא דמבואר בגמרא דדוקא בתלש חלב מב"ט חי והוציאו לחוץ חייב. אבל אם תלשו והניחו בפנים בשעת שחיטה פטור. וכדמוכח מהא דאמר ר' יוחנן עצמו (בדף ק') כשנטרפה עם יציאת רובה דאיסור טרפה וחלב אתו בהדדי. והרי ר"י בעצמו סבירא לי' דחלב חדשים גרמי וחל קודם הלידה. וע"כ צריך לומר כמ"ש התוס' (בדף ע"ה) בד"ה לדברי המתיר ובדף צ' ד"ה הכא ודק"ג ד"ה דאיסור. דנהי דלא בעי ר"י אויר דלידה אבל אויר העולם בעי. וכיון שחלב שתלש מהעובר ניתר בשחיטת האם. הוא הדין לחלב דעובר המחובר בו צריך להיות מותר מהאי טעמא. עיין שם בפר"ח. והן אמנם כי הוכחת התוס' אינו מוכרח לפמ"ש הרשב"א הנ"ל (באות י"ט) לתרץ קושיתם דכיון דיש היתר לאיסור דחלב על ידי שחיטת האם לא מיקרי עדיין חל איסורא דחלב ועיין שם. אבל בכל זה עדיין קשה להרמב"ם גם להך תירוצא, דאם כן על כרחך מוכח מר"י דסבירא לי' דגם איסור חלב ניתר על ידי שחיטת האם ואם כן אמאי אוסר הרמב"ם חלב מב"ט חי. וביותר קשה סתירת דברי הרמב"ם עצמו שגם מלשונו שכתב תלש חלב מב"ט ומוציאו לחוץ חייב. משמע להדיא דדוקא בהוציאו לחוץ אבל אם הניחו בפנים ניתר על ידי שחיטה. ואם כן אמאי אוסר הרמב"ם חלב העובר שמחובר בו. וגם בכ"מ נדחק בזה. והיא קושיא עצומה ואינה מתישבת גם בתירוצנו הנ"ל. דאף לפמ"ש דסבירא לי' להרמב"ם דשחיטה אינו מתיר איסורים כמו חלב וכה"ג. מ"מ יקשה דאם כן אמאי מותר בתלש חלב והניחו בפנים. ואי דסבירא לי' להרמב"ם כהתוס' הנ"ל דבעינן אויר העולם גם לר"י. ולהכי מותר בהניחו בפנים בשעת שחיטה משום דעדיין לא חל עליו איסורא דחלב כל זמן שלא ראה אויר העולם. ולהכי מתירתו השחיטה דהוי החלב כבשר. ושוב כשנשחטה והוי כבישרא בדיקולא לא שייך לחול עליו אז איסורא דחלב אף שיוצא לאויר. דאם כן אמאי אוסר הרמב"ם נמי בעובר ב"ט החלב כשמחובר בו. דהא כיון שלא יצא לאויר העולם לא חל עליו איסורא דחלב והוי כבשר להיות ניתר בשחיטה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה