אור ברסלב
אמרי משה סימן ד › טו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ד · טו)

יד)

שבתי וראיתי כי י"ל דאין מוכח מהרמב"ן הנ"ל דליכא איסור דיוצא מהחי בכל בהמה דאם לא כן איך מועיל השחיטה וכמ"ש לגבי אפרוח כנ"ל. די"ל דרק לענין ביצים כתב הרמב"ן דאילו היו ביצים חסור לא הי' מהני השחיטה לטהר האפרוח. ומשום דכיון דהביצה נאסר באיסור מוחלט ואין לה תקנה בשחיטה שוב חל עלה דין איסור כשאר איסורים. וע"כ גם האפרוח שנתהוה מהביצה לא הי' לה תקנה בשחיטה. כיון דכבר נאסרה הביצה באיסור מוחלט דמי לביצת טרפה. אבל בכל בהמה אף אי נימא דיש עלה איסור יוצא מהחי מ"מ מהני לה שחיטה. כיון דאיסור יוצא הוא מכח האיסור של האבמהי"ח. ועל כן כמו דמהני השחיטה לסלק האבר מן החי של עצמה אף שעדיין היא מפרכסת וכתי' מ"מ מותר לחתוך אבר מהמפרכסת לאכול ומשום דמהני השחיטה לסלק האבמ"ה (וכן למ"ד דבחיי' לאברים עומדת). כן מועיל השחיטה לסלק גם איסור דיוצא מהחי. דגם זה הוא איסור משום חיות והשחיטה מסלק האיסור דחיות. ולא דמי למ"ש הרמב"ן דלא מהני שחיטה להאפרוח. אילו הי' עלה איסור יוצא. דשם משום דהביצה נאסרה באיסור מוחלט דמי לביצת טרפה כנ"ל. ואולם לומר שיש אבמה"ח גם כן מצד האם בכל בהמה. זה ודאי לא יתכן כלל. דא"כ כל נבלה יהי' גם אבמה"ח של האם דמיתה ודאי שאין מתיר איסור אבמה"ח היינו אבר שנתלש כבר מהחי וחל עלה בפועל אבמה"ח]. ואם כן אי נימא דכל בהמה שנולדה הוי כאבר הנתלש מהחי גם כשמתה לא יסולק האבמה"ח של החם ואיך מותר לב"נ. ומוכח ע"כ דבחיי גם כן אינה כאבר הנתלש מהאם ומשום דהלידה מפקיע שלא יחשב כאבר מהאם. ועל כן גם בנפל הלידה מפקיע שלא יחשב כאבר הנתלש מהאם וכנ"ל.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה