אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ד · יד)
ואין לדחות דכונת הרמב"ן דאילו היו הביצים אסור היינו משום יוצא מהחי וככ"ד היוצא מטמא דאסור ולהכי לא מהני שחיטת האפרוח. דרך על אבמה"ת השחיטה מתרת אבל לא על איסור יוצא. אבל לעולם דגם על אבמה"ח של האם שייך היתר שחיטה. דגם לפ"ז קשה אם נימא כמ"ש הערוגה"ב דבנפל יש אבמה"ח אם כן גם איסור יוצא איכא בנפל (דהוא מדמה בחמת נפל לביצים דהי' אסור לולא הילפותות ע"ש). וא"כ כיון דבנפל יש איסור יוצא גם בכל בהמה יהי' איסור יוצא ולא יועיל השחיטה. וע"כ דהלידה מפקיע כנ"ל וליכא לא יוצא ולא אבמ"ה מצד האם. וח"כ גם בנפל הלידה מפקיע שלא יהי' כאבמה"ח. ואך יש לחלק ולאמר דרק בחיה החיות שיש לה בפ"ע וחל עלה אבר מה"ח של עצמה הוא דמפקיע האבמ"ה והיוצא מהאם. אבל בנפל הלידה לחוד אין מפקיע שלא יתחשב כאבמה"ח מהאם. אבל אין נראה. דכמו דחזינן דאבר מן החי של עצמה מפקיע שנא יהי' עלה אבמה"ח ויוצא מהם. כן בנפל כיון דע"כ היא נבלה מצד עצמה על ידי הלידה דמתחילה נחשבת כאבמה"ח של האם ואין עלה דין נבלה כ"ז שהיא במעי האם וכנ"ל. ורק ע"י הלידה הוא דחל עלה דין נבלה. ולכן הסברא נותנת שיופקע ע"י הלידה האבמה"ח של האם. דנבלה מצד עצמה ואבמה"ח מהאם הם דברים סותרים זה את זה.