אור ברסלב
אמרי משה סימן ד › ו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ד · ו)

ה)

ולפ"ז מיושב שפיר הרמב"ם הנ"ל דפסק דחלבו של שליל אסור. והקשו עליו מר"א דאמר דר"מ לשיטתי' ור"י לשיטתי' דכבר כתבנו דקשה טובא בהא דאר"א דר"י דמתיר חלבו של שליל הוא לשיטתי' דמתיר ב"ט חי בשחיטת אמו. ואיך תלי זה בזה דהרי לפי הנתבאר דהא דהעובר מותר ע"י שחיטת אמו. היינו משום דחל דין שחיטה גם על העובר והוי כשחוט דמשום ה"ט מטהר גם אבר היוצא מנבלה. וא"כ איך נתיר משום זה אסור חלב, דלא תלי בשחיטה וע"כ צ"ל דר"א ס"ל כר"ח דס"ל דעובר מת חל עליו דין נבלה. ובכ"ז מותר ע"י שחיטת האם אף דל"ל דהוי כשחוט דאחרי שהוא נבלה ל"ש בו שחיטה וע"כ דגזה"כ הוא להתיר כל האיסורים אף שאין שייך לשחיטה. וע"כ קאמר שפיר דגם חלבו מותר לר"י לשיטתי'. אבל הרמב"ם דפסק כרבה דגם בעובר מת מטהר אבר היוצא. וכמתבאר בפ"ב מאבות הטומאה הל"ט. וע"כ הטעם כמש"ל דס"ל דגם עובר מת הוא כחי. ושייך בו הכשר שחיטה דהוי כאחד מאברי'. ולפ"ז לא תליא כלל ר"י לשיטתו דאף דמתיר ב"ט חי היינו משום הכשר שחיטה דחל על העובר אבל להתיר חלבו לא מוכח כלל והא דחלבו של ב"ח פסק הרמב"ם שם דמותר היינו משום דחדשים גרמי. וכל דלא כלו חדשיו לא חל איסור חלב והא דמותר גם איסור טרפה בב"פ כמבואר בר"ן היינו דכ"ז שלא יצא לאויר העולם לא חל איסור טרפה דהוי כאחד מאברי'. (ועיין בתוספות דף צ') דגם חלב לא חל עד שיצא לאויר העולם. וא"כ כ"ז שהוא בבהמה ניתר בשחיטה דעדיין אינו טרפה וכיון שכבר יש לו הכשר שחיטה שוב ל"ש איסור טרפות דאין טרפה לאחר שחיטה אף שחי הוא דהרי למ"ד דמחצה כרוב ובעוף סגי השחיטה בחצי קנה לחוד. ועדיין חי הוא ובודאי דלא יפסול טרפות לאחר שחיטה וה"נ בב"פ כיון שכבר שחוט ל"ש טרפות משא"כ איסור חלב יוכל לחול גם בב"פ וכמו שיתבאר להלן.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה