אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ג · כח)
ומה מאד מדוקדק בזה לשון הרמב"ם שז"ל. אם שחט רוב הקנה או שניקב בושט כ"ש ושהה כשיעור בין שחזר וגמר השחיטה שהתחיל בין ששחט שחיטה גמורה במקום אחר פסולה. מפני שהבהמה או העוף שנפסק רוב הקנה או שניקב הושט כ"ש נבלה עכ"ל והרי מפורש יצא מלשונו דהני תרי דינים תלוים זב"ז. דלכן בשהה במיעו"ק הוי נבלה משום דנקובת הושט בעלמא גם שלא במקום הנקב הוי נבלה ולהכי בשהה וגמר אח"כ השחיטה שהתחיל ל"מ והיינו כמש"ל דאם ע"י הנקב לא הוי נבלה. גם בשהי' לא הי' נבלה כשגומר השחיטה או משום דגם בושט פגום מהני להשלים לרוב או עכ"פ כשגומר הסימן בכולו מהני המיעוי"ב להכשיר ומדמוכח דשהה במיעו"ק הוי נבלה ע"כ דנקובת הושט בעלמא ג"כ נבלה כנ"ל.