אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ג · יט)
ועפ"ז אפשר ליישב מה שתמה בבה"ל על היש"ש סי' ט' על מ"ש התוס' דאת"ל דשהי' א"פ במיעו"ק לא משכחת שהי' בעוף מה"ת וכתב ע"ז היש"ש ואיני יודע אמאי לא משכחת בשחט מחצה ושהה. ותמוה דהא הטעם דבמיעו"ק א"פ שהי' משום דלא הוי מידי דמנבלה. דס"ל דנקובת הושט רק טרפה. וכמבואר ברא"ש. וא"כ גם במחצה הוי רק טרפה. דמה נפ"מ בין נקב משהו למחצה. וא"פ שהי' גם במחצה ע"ש בבה"ל מ"ש ליישב. ולהנ"ל ניחא לכאורה בפשיטות דבאמת במחצה לכ"ע הוי נבלה. ומשום דליכא שחיטת רוב. וע"כ פוסל שהי' במחצה. דאם לא נצרף השחיטות ויחשב המחצה ששחט כנקב. ע"כ יהי' נבלה. ודוקא במיעוט א"פ שהי'. דגם אי לא נצרף השחיטות ויחשב המיעוט כנקב יהי' רק טרפה. וע"כ א"פ שהי'. דרק אם ע"י שהי' יהי' נבלה פוסל שהי'. אבל אם יהי' רק טרפה ע"י השהי'. אין פוסל כלל השה' וכשרה לגמרי. משא"כ במחצה. דאם יפסול שהי' יהי' נבלה שפיר פוסל וע"כ הקשה היש"ש דמשכחת שהי' בעוף במחצה. שו"ר דז"א. דא"כ הי' יכול להקשות בפשיטות דגם במיעוט משכחת שיפסול שהי'. אם לא שחט רק רוב הסימן. דאם לא נצרף השחיטות ונחשוב מה ששחט קודם ששהה כנקב. יהי' נבלה. דליכא שחיטה ברוב הסימן. דהנקב אין מצטרף. וע"כ צ"ל דכיון דיש תקנה לגמור כל הסימן ויהי' שחיטה ברוב. גם מלבד מה ששחט מקודם השהי'. ולא יהי' נבלה וע"כ אין פוסל שהי'. דשהי' א"פ דק באם נחשוב כנקב. בהכרח יהי' נבלה. בלא תקנה לטהר מנבלה. ולפ"ז גם במחצה נהי דעכשיו ששחט מחצה השני' באותו החתך שהתחיל לשחוט. עי"כ היא נבלה. משום דליכא רוב אבל הרי אפשר לשחוט שלא במקום שהתחיל לשחוט. משוך להלן אורך הושט למעלה או למטה מהחתך. ובאותו ההיקף שהתחיל לשחוט מתחילה. רק משוך להלן באורך דאז יש שחיטה בכל הסימן וא"כ כיון דיש תקנה גם במחצה לשות שחיטה כשרה. לא מפסול שהי' גם במחצה. א.ף אם שחט באותו החתך שהתחיל לשחוט כנ"ל.