אור ברסלב
אמרי משה סימן ג › יח)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן ג · יח)

יז)

ולשיטת הסוברים דנקובת הושט טרפה צ"ע דהרי לא משכחת שחיטה ברוב הסימן כנ"ל, והנה אם התחיל לשחוט בהמחצה שהב בו והיינו דכששחט מחצה, הנקב הוא במחצה הנשחט, שפיר משכחת שחיטת רוב דכיון דשחט שלא במקום הנקב חשיב כל מחצה הראשונה שחיטה אף אותו מקצת שהוא כנגד הנקב, וכדמוכח בדף ל"ב דרק כשכל הסי' פסוק לא מועיל שחיטה שלא במקום חתך משום דהוי כמנחא בדיקולא אבל בנקב משהו דל"ש כמנחא בדיקולא שפיר מקרי שחיטה שלא במקום חתך ולכן כל המחצה מקרי שחיטה ואח"כ כשגומר השחיטה במחצה השני' שפיר יש שחיטת רוב אבל כשהתחיל לשחוט שלא באותו המחצה שהנקב בו, אלא במחצה השני' שאין הנקב בה, וכששחט מחצה הרי בצירוף הנקב שבחצי' השני' כבר רוב הסימן פסוק, דאף שאין השחיטה מכוון כנגד הנקב ומשוך להלן באורך הסימן למעלה או למטה מהסימן, מקרי ג"כ פסוק ברובו, דלענין טרפות אמרי' בדף מ"ה דנקבה כנפה מצטרפים לרובא. וכן לענין שחיטה אמרי' דהשוחט בב' וג' מקומות שחיטתו כשרה. ומוכח דאף שאין החתך במקום אחד הוי כפסוק ברובו. וא"כ כששחט מחצה והנקב בחצי השני כבר פסוק הסימן ברוב. ועדיין לא שחט רק מחצה. דהנקב בושט אין מצטרף כנ"ל. ובכה"ג יהי' נבלה דלא משכחת בו שחיטת רוב. ומוכרחים לאמר דס"ל דגם המיעוט בתרא מצטרף להכשיר וכש"נ באורך בסימן הקודם. וע"כ גם בכה"ג איכא רובא בשחיטה כשגומר כל הסימן (ואם לא ישחוט רק רוב אפשר דגם לדידהו הוי נבלה ומשום דליכא רובא כנ"ל). ולפ"ז אם יהי' פגום הנקב עד מחצה לכו"ע הוי נבלה אם יתחיל לשחוט במחצה השני'. דליכא שחיטת רוב דמחצה השני' כבר פסוק. וכששחט מחצה כבר כל הסימן חתוך וכמנחא בדיקולא. ול"מ שחיטה גם שלא במקום חתך (היינו הנקב) וע"כ הוי נבלה.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה