אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ג · יד)
ולשיטת האו"ז דסובר דנקובת הושט טרפה, רק ע"י שהי' במיעו"ק הוי נבלה וכנ"ל (באות ב) צ"ל הא דבכל נקב לא הוי כשהי' כנ"ל, היינו משום דשהי' אין פוסל אלא בשחיטה כשרה, דלולא ההלכה דשהי' הי' מצרפינן השחיטות, אבל בנקב ס"ל דהנקב אא"פ לצרפו להשחיטה גם בלא שהי', ול"ד לחק"פ דרק בקנה דהפגום כשר, מצטרף לרוב שחיטת הסימן, אבל בושט דהפגום עושה טרפות, ל"ש לצרפו לשחיטה גם בלא שהי', וכיון דאא"פ לצרפו לשחיטה ל"ש לפסול משום שהי', והא דלא פסלינן משום דרסה וחלדה במיעו"ק, הנה למ"ב אם הי' הנקב ע"י חולי, דל"ש לפסולי שחיטה, ואף אם הי' ע"י סכין פגום, או קוץ, אין זה שוחט אלא חונק כמ"ש התוס' בדף ט' ד"ה כולהו, ול"ד לדרסה וחלדה במיעו"ק, דהוי בדרך שחיטה, והכלל בזה דאלו פסולי שחיטה, אין פוסלים במיעו"ק רק באופן שיהי' דרך שחיטה, ובשהי' י"ל דאין פוסל רק אם שחט קודם ששהה בשחיטה כשרה אבל אם שחט המקצת בפסול דרסה וחלדה, ושהה י"ל דהמיעוט הוי כנקב בעלמא, ואולי דגם בכה"ג לא הוי כנקב דגם זה מקרי דרך שחיט' ול"ד לנקב וצ"ע.