אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ג · יג)
אך ק"ל על טעם הנ"ל דנקובת הושט נבלה משום שהי' דתינח היכא דהתחיל לשחוט למטה בהיקף הסימן שלא באותו מחצה שהנקב בו, דאז כששוחט מחצה כבר יש רוב ע"י הנקב, כיון דהנקב הואי בחצי השניה בהיקפו של סימן, אבל אם התחיל לשחוט באותה מחצה שהנקב שם, ורחוק מהנקב באורך הסימן למעלה או למטה מהנקב, דאז כששוחט מחצה עדיין ליכא רוב, דהא גם הנקב הוא באותו המחצה ששחט, וא"כ מדוע יהיה אז נבלה כשגמר הרוב דל"ש הטעם דשהי', כיון דהנקב אין מצטרף בזה להשחיטה, ואולי בכה"ג כיון דגם אילו לא שחט אותו המחצה שהנקב בו הי' מצטרף הנקב להשחיטה, וע"כ חשבינן התחלת השחיטה מהנקב, כיון דנגד הנקב לא נצרך לשחוט, אין השחיטה מעלה ומוריד, דהוא כפסוק ע"י הנקב, וע"כ גם בזה הנקב מצטרף להשחיטה והוי כשהי' וכיוצא בזה כתבתי בסי' הקודם אות י'.