אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ב · כו)
ולענ"ד ראי' דחל נבלה על טרפה מכל השחיטות שעשה בפסול בדרסה וחלדה לפי צד האבעיא דכל הפסולים פוסלים במיעוט קמא ואם כן כשהתחיל לשחוט בדרסה נעשית מיד טרפה (להשיטות דנקובת הושט הוה רק טרפה) ואח"כ כשגמר השחיטה ג"כ בפסול נעשית נבלה ומוכח דחל נבלה על טרפה ואף אם נאמר דבשחט כל השחיטה בדרסה וחלדה לא נעשית רק נבלה כיון דכולו חדא שחיטה היא, אבל יהי' ראיה משהה במיעו"ק דודאי חל איסור טרפה אז כשהפסיק השחיטה, וכשגמר השחיטה בפסול נעשית נבלה וחזינן דחל נבלה על טרפה ועוד למ"ד דבהמה בחי' לאברים עומדת הרי אין חל איסור טרפה על אבמה"ח, וכשנתנבל' חל נבלה וטרפה כאחת, ועיין בתוספ' שבועות דף כ"ד ד"ה האוכל ובמהרש"א שם ובחולין ל"ז ע"ב בתוס' סד"ה ומה מחיים, ועכ"פ נסתר תירוץ הל"א הנ"ל, ודברי הגמרא דמהני בפסק ולבסוף שחט מופלאים מאוד, כיון דליכא רק סימן אחד ואיך יטהר מנבלה.