אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ב · כה)
והנראה לענ"ד בישוב קושיתו השני' דלכאורה תמוה תירוצו דרבא דפסק ולבסוף שחט לא היי נבלה, נהי דלא הוי פסול בשחיטה, אבל הא ליכא רק סימן אחד ואיך יוכשר השחיטה ע"י, דהשתא קימינן אחרי שחזר ר"ע והודה, דל"מ סימן אחד לטהר מנבלה, וכבר תמה ע"ז בל"א, ותירץ כיון דנטרפה בפסוקת הג' אין חל איסור נבלה על איסור טרפה ותירוצו תמוה לי דהרי ודאי נבלה חל על טרפה לענין טומאה דליתא בטרפה, וגם לענין איסור אכילה שנסתפק בזה גם הנו"ב חיו"ד סי' י"ג, נראה ג"כ דחל נבלה על טרפה, דלפימ"ש רש"י בדף כ' דבכל השחיטות משניקב הושט יש כאן מעשה טרפה, וכי גמר שחיטתו מתכשרה אם לא שהה שיעור שהי', ולפי"ז כשעשה שהי' או דרסה או שאר קלקול בשחיטה הרי בזה איסור טרפה קדים דחל תיכף כשמתחיל לשחוט כיון דאין כאן הכשר שחיטה וחשיב תחילת השחיטה כניקב הושט ומיד נעשה טרפה (אם נימא דנקיבת הושט הוי רק טרפה) ואח"כ כששהה וגמר השחיטה דהוי נבלה איך חל אח"כ איסור נבלה ומוכח דנבלה חל על טרפה וראיתי בערוגת הבשם שהביא ג"כ ראי' זו, ע"ש, ולענ"ד יש לדחות דאין כונת רש"י הנ"ל דדוקא כשהשחיטה נגמרה בהכשר הוא דאמרינן דהתחלת השחיטה לא הוי כניקב רק כונתו דמעשה שחיטה אין עושה אותה טרפה כיון דיכול לגמור השחיטה וכשמקלקל השחיטה באמצע, מהשתא היא דנעשה נבלה או טרפה, ול"א דנעשה טרפה בתחילת השחיטה והוי כניקב, דכ"ז שיכול לגמר השחיטה בהכשר, אין זה מעשה טרפה אלא שחיטה, ושחיטה אין עושה טרפות, וע"כ בנתקלקל באמצע השחיטה הוי רק נבלה ולא טרפה, וראי' לזה משחט שליש והגרים שליש דכשרה לר"י כשגומר בשחיטה, ול"א דכבר נעשה טרפה ע"י הגרמת שליש האמצעי דכבר נפסק רוב הסימן ועדיין ליכא הכשר שחיטה ואיך מהני מה שגמר השליש בתרא או גם בלא גמר הך סימן ושחט סימן השני בעוף, דנתבאר (באות י"ג) דכשר ג"כ ול"א דכבר נטרפה ע"י הגרמת שליש האמצעי וע"כ הטעם משום דבהך שליש ליכא שיעור לטרוף דרק ברובא נטרפה ואף דהגרמת השליש הוא ברוב הסימן מ"מ לא נעשה טרפה משום דשליש הראשון דהוי בשחיטה אא"פ לצרף לעשות טרפה ע"י, דשחיטה אין עושה טרפות, ויש לדחות דהיכא שגמר השחיטה בהכשר אף אם לא גמר באותו הסימן השחיטה ושחט סימן השני כיון דעכ"פ יצתה בהכשר ע"כ לא מצטרף השחיטה להיות טרפה אבל כשנתקלקלה בשחיט' לבסוף אפ"ל דלמפרע נעשה טרפה אבל אין מסתבר.