אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ב · ג)
והנה באמת צריך להבין כהפלתי, איך מהני להכשיר ע"י השליש בתרא, כיון דהוי כמנחא בדיקולא, גם ע"י הגרמה להפלתי והרי בדף ל"ב פריך הגמרא על הא דמשני כאן ששחט שלא במקום חתך, מהא דר"ז דכמנחא בדיקולא דמיא, וחזינן דכיון דכבר נפסק החיות תו ל"מ בו שחיטה, ועיין בראשונים שכתבו דאף דאנן לא קי"ל כר"ז, היינו לענין הריאה, אבל לענין הסימנים עצמם לכ"ע כמנחא בדיקולא, ותו לא מועיל בו שחיטה, וא"כ קשה איך מהני השליש בתרא להכשיר השחיטה וכבר תמה עליו בערהב"ש ע"ש. והנ"ל בטעם הדבר, דכיון דהדין הוא דלכתחילה בעינן שישחוט כל הסימן וכדמוכח מהא דשרי למלוק בחטאת העוף כל הסימן וכמבואר בד' כ"א, וכל דעביד טפי מהכשר הבדלה מקרי, וע"כ משום דכל הסימן מצוה לכתחילה, וכן מבואר ברש"י שם, ומה דכשר ברוב הוא משום דין רובא ככוליה, דמהני בכה"ת, ומשום ה"ט כתבו האחרונים דלרש"י פסול שהי' במיעוט בתרא מה"ת, ומשום דכששוחט כל הסימן הוי גם המיעו"ב מהכשר השחיטה דרק כשאין שוחט אלא רוב שייך לדון הדין דרובא ככולי', אבל כששוחט כל הסימן הרי כל הסימן מהכשר שחיטה, וע"כ ניחא לפי"ז ג"כ מה דמהני המיעוט בתרא להכשר השחיטה, ומשום דבדרך שחיטתו דהיינו בעת הכשר השחיטה הרי גם המיעו"ב הוא בדין שחיטה, אף דכבר נפיק חיותא, וע"כ דשייך בו שחיטה, ולכן מהני נמי המיעו"ב להצטרף לרובו, ואף לפי השיטות דשהי' אינו פוסל במיעו"ב, היינו משום דכיון דכבר נגמר קודם המיעו"ב השחיטה בהכשר, והוי שחיטת המיעו"ב למותר, דכבר יש לדון בו רובו ככוליה, אבל בנידון דידן, דהיינו בהגרים שליש האמצעי או השליש הראשון דכ"ז דלא נגמר השליש האחרון עדיין ליכא רובא בשחיטה, וא"א לדון בו רובו ככולי' לענין הכשר השחיטה, ורק ע"י המיעו"ב נשלם רוב הכשר השחיטה, שפיר מצטרף המיעו"ב, (וזה לא שייך לומר דכיון דפסוק ברובו הוי כפסוק בכולו משום הדין דרובו ככוליה, דבפועל אינו פסוק ועוד דאין הסימן כדבר בפ"ע לדון בו דין רובו ככוליה ורק כשאנו דנין לענין הכשר השחיטה שייך לדון על הסימן רובו ככוליה, דלענין שחיטה אינו מתחשב הסימן ביחד עם הצואר, רק בפ"ע), וע"כ בהגרים שליש דעדיין ליכא רובא להכשיר השחיטה, ול"ש דין רובו ככוליה ע"כ מהני המיעו"ב, ול"ד להא דאמרינן בדף ל"ב הנ"ל דגם בשחט שלא במקום חתך לא מהני, דהוי כמאן דמנחא בדיקולא, דהיינו דוקא נגד החתוך ל"ש שחיטה, מה"ט דכמנתא בדיקולא, אבל לענין המיעו"ב השלם, והוא בדרך שחיטתו, כיון דעל כל הסימן נאמר דין שחיטה כנ"ל, ע"כ שפיר מועיל המיעו"ב להכשיר, אף דפסוק חיותא, ואף דלענין טריפות גם כשניקב במיעוט השלם כשר כיון דשחט רוב, ועי' בסי' כ"ו בש"ך ובפרמ"ג, מ"מ לענין הכשר שחיטה כיון דצריך לשחטו מה"ת כנ"ל, שפיר מועיל גם להכשיר, ולפ"ז גם לענין מפורעת מועיל המיעוו"ב לעשות מפורעת, וחזרה קושית הרא"י לדוכתה.