אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן ב · ב)
ולכאורה תמוה לענ"ד מהא דשחט שליש והגרים שליש ושחט שליש דמהני, וכן מהא דמהני בהגרים שליש ושחט ב' שלישים, וחזינן דאף שכבר נחתך רוב הסימן ועדיין ליכא הכשר שחיטה, מ"מ כששחט השליש בתרא מהני להכשיר, וחזינן דגם מיעוט בתרא של סימן מצטרף להכשיר, ולא אמרינן דהוי כמאן דמנחא בדיקולא, ואולם יש לישב דבריהם לפימ"ש הפר"ח דפסוקת הגרגרת שלא במקום שחיטה לא הוי נבלה, דלא כהפלתי הנ"ל, וע"כ אליביה לא נפקא חיותא שלא במקום שחיטה, ולכן ניחא הא דבהגרים שליש האמצעי או שליש הראשון מהני השליש הג' להכשיר, דלא הוי עדיין כמנחא בדיקולא, אבל בנידון הרא"י הנ"ל שכבר נשחט רוב במקום שחיטה, י"ל כמש"כ הבה"ל דתו ל"מ להכשיר ע"י המיעוט בתרא, ולשיטת הפר"ח מיושבת ג"כ קושיתנו הנ"ל דמשכחת שהי' בהגרים שליש האמצעי, דהרי להפר"ח לא הוי נבלה ע"י הגרמה, ואולם להפלתי דס"ל דגם שלא במקום שחיטה הוי נבלה ונפקא חיותא, ובכ"ז חזינן דמהני בהגרים שליש האמצעי ע"י שחיטת שליש הג', ולפי"ז מוכח דמהני המיעוט בתרא להכשיר גם כשנפסק רובא במקום שחיטה, ולא אמרינן דהוי כמאן דמנחא בדיקולא, ואא"פ לתרץ כמש"כ הבה"ל הנ"ל, וכן קשה קושיתי הנ"ל דמשכחת שהי' בהגרים שליש האמצעי, כיון דלהפלתי הוי נבלה.