אור ברסלב
אמרי משה סימן א › לח)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן א · לח)

לז)

ואולם יש להבין הטעם דמהני השקה להפסול דהויתו עי"ט, דבשאובין גרידא (שלא בכלים המק"ט) כתב הרא"ש הטעם דפסול שאובין הוא משום דהוי תלושין וע"י השקה נעשו כזרועים ומחוברים אבל הפסול דהויתו עי"ט דהפסול שלהם הוא גם כשהם מחוברים, א"כ מה מועיל ההשקה, והנלע"ד עפמ"ש המרי"ק בטעם דהרא"ש וסייעתי' דמעין כ"ש אף שאין ראוי לטבילת אדם מ"מ לא נפסל ברביית שאובין אף לאדם אע"ג דמין במינו בטל ברוב, מ"מ אין מי המעין בטל ברוב השאובין משום דשם מעין עליהם לענין טבילת כלים, והשאובין מתטהרים ע"י חיבורם אל המעין מטעם השקה וזריעה וכמו שנטהרו מטומאתן ה"ה לענין להטביל בהם נכשרו השאובין. ואמנם אותם הסוברים דאף במעין פוסל שאובין לא יסברו הך סברא דהוי מטעם זרועים עכ"ל. ושמעתי מאדמו"ר הנ"ל דהם ס"ל כשיטת הר"י המובא בש"ך (ס"ק קי"ב) דכהופסק החיבור פסול ומשום דליכא כלל דין השקה לסלק הפסול מהשאובין כמו השקת מים טמאים דנסתלק טומאתם לגמרי, אף כשיופסק החיבור מטעם דנעשו כזרועים, אבל השקת השאובין אינו כן, רק כ"ז שמחוברין למקוה כשרה חשבינן הכל כאחת, דשאובין פסול משום דמה מעין ביד"ש אף מקוה ביד"ש, וכשמחוברין לכשרה מקרי כולה ביד"ש, וע"כ ס"נ דפסול שאובין במעין לגבי' אדם, ול"ק דהרי השקת שאובין דמיא לטבילת כלים דסגי בכ"ש (וכמו שתמה ע"ז המשכ"י וכקשר הרגיש המרי"ק ג"כ בזה כנ"ל) והיינו משום דליכא כלל דין השקה בשאובין לסלק הפסול מהם, וע"כ כיון דלאדם בעינן מ"ס וכל דליכא מ"ס אינו חשיב מקוה לגבי' אדם, וע"כ פוסל שאובין, ולע"ד להוסיף דלכל השיטות איכא הך דינא דחיבור לעשות הפסולים כהכשרים כ"ז שהם מחוברים להכשרים, גם מלבד הדין דהשקה מטעם זריעה, מהא דמתבאר דמהני חיבור מ"ג או שאובין המחובר למעין שיטהרו בזוחלין ג"כ וכמתבאר (בפ"ה מ"ג) כנ"ל (אות י"ט וכ"א) ושם ל"ש דין השקה להעלות על המ"ג מעלת המעין, דהרי בהופסק החיבור מהמעין שוב אין מטהרין בזחילה, ורק דכל זמן שמחוברים להמעין חשבינן הכל כהמעין, וכעי"ז הטעם דמהני הטבילה מה"ת בכלים המחוברים למקוה ומעין ובתוך המקוה גם מדרבנן מהני להטביל כלי בתוך כלי, דבזה ל"ש דין השקה כנ"ל (אות כ"ו) וע"כ מדין חיבור הוא [ואך דיש לדחות קצת בזה דכיון דיש להמים שבכלי חיבור מצד אחד להמים שבמקוה לא חשבינן כלל כטבילה בכלי' דהרי מחוברים לקרקע ג"כ] אלא דהרא"ש וסייעתי' ס"ל דלענין לטהר שאובין איכא ג"כ דין השקה מטעם זריעה לסלק לגמרי הפסול אף כשיופסק החיבור וכהשקת מים טמאים, וע"כ אין פוסל שאובין במעין כמ"ש המרי'"ק דכיון דמעין כ"ש מהני לטבילת כלים ה"ה דמהני להשקת השאובין דדמיא לטבילת כלים, וכמו דמהני לטהר מים טמאים, אבל גם להרא"ש איכא הך דינא דחיבור כנ"ל, וע"כ ניחא ג"כ מה דמהני השקה לפסול הועי"ט, אף דל"ש הטעם דהוי כזרועים כנ"ל, אך דכ"ז שהם מחוברים למקוה כשרה, נעשו הפסולים כהכשרים מדין חיבור, (ועוד לפמ"ל אות י"ג דעיקר הפסול דהויתו עי"ט הוא רק על הוית המקוה בתחלה בשיעור המ"ס, וע"כ כשמחובר למקוה כשרה שוב לא הוי כהוית המקוה בתחלה) וע"כ גם אחר שהופסק החיבור כשרים דהוי כהך דסעיף (מ"ח) דאם אינו יורד להדיא לתוך המקוה כשר, וה"נ הוי כאינו יורד להדיא כיון דכבר הי' כשר כשהיה מחוברים.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה