אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · לז)
ועפי"מ שבארנו יתפרש היטיב במשנה (פ"ה מ"ב) מעין שהעבירו ע"ג כלים או ע"ג ספסל ר"י אומר ה"ה כמו שהי' ר' יוסי אומר ה"ה כמקוה, דעמדו המפרשים בטעמו דר' יוסי דלא הוי כמעין רק כמקוה, וגם במאי פליגי ועיין תויו"ט דאיירי הכא שהמים הי' כאן גם בלא הכלים דאל"כ הי' נפסלים משום הויתו עי"ט, ועיין ש"ך (ס"ק ל"ו) ובתוס' רע"א, ולפמ"ש ניחא שפיר דר"י ס"ל דזה לא מקרי כלל הויתו עי"ט מה שמדחה המים ממקום זה למק"א עי"ט, וע"כ אף דס"ל נמי דאסור לטבול ע"ג כלים וספסל, בכ"ז המים הנמשכין לחוץ ל"מ הויתו עי"ט כנ"ל, ור' יוסי ס"ל דכיון דעברו ע"ג כלים וספסל דאז הי' אסור לטבול כדקתני ובלבד שלא יטביל ע"ג ספסל, וע"כ המים הנמשכים לחוץ הוי כהוית המקוה בתחלה וכמש"ל (אות ל) ונפסל משום הויתו עי"ט, וע"כ ס"ל דדינם כמקוה והיינו כשיטת הרא"ש דנטהרין ע"י השקה, או דס"ל ואולם להיות ע"ז דין מעין א"א.
, דהרי גם במעין גופא אם נפסק פעם אחת ל"מ כשחזר והמשיכו כמבואר שם (במ"א) ועיין בתויו"ט (מ"ו) וע"כ כיון דבעת שהי' ע"ג הכלים הי' אסור לטבול, והוי כנפסק מהמעין ושוב א"א לחול ע"ז דין מעין, ורק מקוה הוי מטעם השקה, ומאדמו"ר הנ"ל שמעתי לפרש במשנה הנ"ל דאזלי לשיטתייהו (במ"ה) נוטפין שעשאן זוחלין דפי' הרמב"ם דהי' מנטף טיפין, טיפין, וכיון דנפסק, פסק ממנו דין מעין, ואם ירצה לעשותן זוחלין להיות מחובר שיהי' עליהן דין מעין, ס"ל לר' יהודא דסומך אפי' מקל, והיינו דלא ס"ל כלל הדין דהויתו עי"ט, ויוכל לחבר אף ע"י דהמק"ט, וע"כ ס"ל נמי הכא דה"ה כמי שהי', דאף דהחיבור להמעין הוא ע"י הכלים המק"ט מ"מ דין מעין עליהם. ור' יוסי דס"ל שם דכל דבר שהוא מק"ט חין מזחילין בו והיינו דא"א לעשות החיבור עי"ד המק"ט דהוי הויתו עי"ט, וע"כ ס"ל הכא דהרי הוא כמקוה, דאא"פ להיות עליהם דין מעין ע"י החיבור שהוא ע"י הכלים המק"ט, דכ"ד המק"ט אין מחבר וכהך דנוטפין שעשאן זוחלין, וחשיב כמופסק מהמעין, דאין ע"ז דין מעין, אבל מקוה הוי דלענין מקוה לא בעינן שיהי' מחובר כלל להמעין, דעכ"פ יש כאן מ"ס, ואף דהמים באו עי"ט לא איכפת לן במקוה, וגם אי נימא דגם במקוה איכא הפסול דהויתו עי"ט להרמב"ם, היינו היכא שגם עתה עומדים עי"ט, אבל מה שבאו עי"ט, ועכשיו אינם עומדים עי"ט לא מקרי הויתו עי"ט, והוא פי' נאה ומתקבל אבל לא יתכן לשיטת הראשונים דס"ל דגם בכה"ג מקרי הויתו עי"ט, וכמתבאר (בסעיף מ"ט) ולפי"מ שבארנו א"ש גם להני שיטות וכמש"ל, דאף דהמים שעברו ע"ג הכלים מקרי הויתו עי"ט, מ"מ נטהר, ע"י השקה, ואף דכ"ד המק"ט אין מזחילין ולהרמב"ם הפי' דאין מחבר, מ"מ לענין השקה לא איכפת לן ע"י דהמק"ט וכמש"ל החילוק בשם הב"י, או דס"ל להרא"ש דל"צ כלל להשקה דלא מקרי הויתו עי"ט כלל וכנ"ל. אבל לענין מעין דנפסק בטל ממנו דין מעין וכיון דבעת שהי' המים ע"ג כלים א"א לטבול ופסק ממנו דין מעין, וע"כ גם המים הנמשכים לחוץ א"א לחזר להיות מעין דע"ז ל"מ השקה כנ"ל, ובטעמא דר' יהודא דדינו כמעין י"ל או דל"ל כלל הדין דעי"ט וכדמוכח (ממ"ה) לפי' הרמב"ם וכנ"ל, או דס"ל דגם מעין שנפסק דין מעין עליו, (ועיין במהרי"ק מחלוקת הראשונים בזה) וע"כ ס"ל לר"י דאף כשהי' המים ע"ג כלים אין עליהם דין מעין משום הויתו עי"ט, אבל כשעברו לחוץ ואין עומדים עתה עי"ט חוזרים ומתכשרים להיות עליהם דין מעין והחיבור ע"י הכלים ול"מ הויתו עי"ט.