אור ברסלב
אמרי משה סימן א › לו)

אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי

סימן א · לו)

לה)

וראי' גדולה לענ"ד למ"ש, ממה דקשה טובא במשנה ג' (פ"ו) שלשה מקואות של כ' כ' סאה וירדו ג' וטבלו המקואות והטובלין טהורים. והרי הוי הויתו עי"ט דהרי המים נתחברו ע"י האדם, וכבר תמה ע"ז במשנה אחרונה. והניח בקושיא ע"ש. ובזה א"ל דבחיבור לא איכפת לן מה שהוא עי"ט וכמש"ל לענין השקה לשיטת הרא"ש, דהרי הכא ע"כ צריך הוא להמים האלו לצירוף המ"ס, ואף אם נדחוק דגם כה"ג מהני כיון שהוא טובל בהמקוה של הכ"ס שהי' מקודם, והחיבור עי"ט לא איכפת לן, אבל עדיין קשה דאטו לא איירי דנפלו ג"ל מזו לזו, וכמו שהקשו הראשונים שם דילמא נפלו מהשאוב ג"ל קודם, ותירצו שנטהר ע"י ריובי והמשכה, וא"כ בזה שבאו המים גם מהכשרים ע"י אדם ל"ש ע"ז המשכה, דכל משך דחיפת המים וגם הנפילה למקוה הוא ע"י דחיפת האדם, וא"כ הוא טובל בהמים שבאו עי"ט, והקושיא עצומה למאוד, ולפמ"ש ניחא דזה ל"מ הויתו עי"ט מה שדוחף המים ממקום זה למק"א, כל שלא עברו המים ע"ג מקום שפסול לטגול שם כהך דסעיף (מ"ט) דממשיך ע"י סילון, ואולם מכל הראיות שנתבאר לעיל לא מוכת רק בשממשיך מקוה שלימה ממקום זה למקו"א, אבל בתחלת הוית המקוה כתבנו דמקרי הויתו עי"ט, מה שמדחה ממקום זה למק"א, ואולם ממשנה זו מוכח דגם בתחלת הוית המקוה, ל"מ הויתו עי"ט בכה"ג, ולא משכחת הך דינא דהויתו עי"ט רק כשמוליך המים ע"ג כלים המק"ט וכהך דסעיף מ"ט, וכן לענין הך דינא דכ"ד המק"ט אין מזחילין בו דהיינו לסתום שלא יהי' המים זוחלין, דבזה דבלאו הסתימה הי' המים נפסלין משום פסול זחילה וע"כ מקרי הויתו עי"ט דנעשה ההכשר עי"ט, אבל מה שדוחה המים ממקום למקום ל"מ כלל הויתו עי"ט, כיון דליכא פסול בהמים אין נפ"מ אם המים כאן או שדוחה אותם למק"א, וע"כ מהני הכא בג' מקואות אף שנתחבר המ"ס עי"ט, וגם עתה החיבור הוא ע"י האדם דאם יצאו יופסק החיבור בכ"ז כשר ול"מ עי"ט דל"ד להכשר הזחילה, דעושה פעולה בהכשר המים, או אפשר דאיירי דגם אם יצא האדם יהי' עדיין מחוברין רגע אחד ע"י טופח להטפיח או כשפפה"נ, ושוב ל"מ הויתו עי"ט, ועיין במש"ל (אות י"ד) ועפ"ז צריך לפרש בהסוגיא דזבחים כאופן השני הנ"ל (אות לד) ע"ש או י"ל דלענין מים חיים דצריך שיהי' על המים דין מעין, וא"כ החיבור להמעין צריכים לעיקר הכשר סמים שיהי' על המים דין מים חיים, וזה ל"מ ע"י כלים המק"ט, וע"כ פסול בנתן ידו או רגלו שיעלו המים לחביות, דהחיבור עי"ט עושה ההכשר של המים להיות עליהם דין מים חיים, דאם הי' נפסקים מהמעין אין עליהם דין מעין, וע"כ מקרי הויתו עי"ט, ודמי להך דזחילה שמונע הפסול דזחילה דאסור ע"י דהמק"ט, אבל החיבור לצירוף המ"ס דאינו להכשיר המים ל"מ הויתו עי"ט וזה דחוק קצת, ומהך דמטבילין בכלי המחובר למעין ולמקוה מה"ת, שהקשינו לעיל על הסוגיא דזבחים, י"ל דשם הטעם דפסול בכלי משום דבעינן שהמים יהי' בקרקע, וע"כ כשצד אחד מהמים יש להם חיבור להמקוה ולמעין מקרי הטבילה בקרקע, וגם בזה אין צריך החיבור להכשיר המים דדחיפת המים לחוד ל"מ עי"ט כנ"ל, ורק החיבור צריך שיהי' הטבילה בקרקע וע"כ ל"מ הויתו עי"ט וכמש"נ, וכ"ז מה"ת, אבל מדרבנן דאסרו לטבול בכלי המחובר למעין ומקוה, שוב המים שעוברים ע"ג הכלים מקרי הויתם עי"ט, וה"ט דהרשב"א דפוסל בסילון, וכן משכחת מה"ת בשופך ע"י המק"ט באופן שאין להם בית קיבול דאין נפסלין משום שאיבה או בממלא בכתף.

תוכן העניינים

אמרי משה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה