אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · כא)
ואך דיקשה להשיטות דס"ל דגם בשאובין כשהופסק החיבור פסול, ובכ"ז ס"ל דמקוה שלימה אין מתבטל אף באלף סאין שאובין, ולא אמרי' כיון דהשאובין עומדים בפיסולם, דהרי כשיופסק החיבור יחזרו לפיסולם, וא"כ יבטלו הם את הכשרים, וע"כ הטעם משום דכתיב מקוה מים יהי' טהור דמקוה חין מתבטל וכמש"ל בשם הראב"ד, או משום דבהיתר ל"ש ביטול, וא"כ גם בנוטפין ל"ש שיבטלו את הזוחלין, ואולי דרק לענין שאובין שיבטלו לגמרי את המקוה בזה ילפינן מהך דיהי' טהור דאין מקוה מתבטל, אבל לענין הך מעליותא שיש למעין שמטהר בזחילה ע"ז שייך ביטול, ועמש"ל (באות יא) ועוד יתבאר להלן.
וביותר קשה לשיטת הרא"ש (בפ"ה מ"ג) במעין שמשוך כנדל וריבה עליו והמשיכו הרי הוא כמו שהי', הי' עומד וריבה עליו שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין לטהר בכ"ש, דפי' דאם הי' המעין זוחל מתחלה, אז אף כשריבה מ"ג או שאובין ונתרחב מקום הזחילה, בכ"ז מטהר בזוחלין אף במקום שנתרחב, וכן נראה דעת הרמב"ם דלא מחלק בין מקום שזוחל מתחלה למקום הנתרחב וכמ"ש הב"י, ולפ"ז קשה מהך דשמא ירבו הנוטפים, דהרי כל הנהרות מעין משוך הוא וא"כ אף כשיתרחב הנהר ע"י הנוטפין מ"מ מטהר בזוחלין, וגם מה שתירצו הראשונים דנהר פרת כשמגיע לבבל כלה בקיץ, לא יעלה ארוכה לשיטת הרא"ש דגם המתפשט מטהר בזוחלין, ומה נפ"מ אם נתפשט ברוחב או באורך, וגם מ"ש לתרץ משום דהנוטפים מבטלין את הזוחלין, ג"כ אאפ"ל, דא"כ גם בהך דנדל שריבה מי"ג או שאובין על המעין ונתרתב הזחילה ע"י, נימא ג"כ שיבטלו את מי המעין, וע"כ דמקוה ומעין אין מתבטלים כנ"ל, וא"כ מאי איכפת לן בריבוי הנוטפים על הזוחלים, וקושיא עצומה היא.