אמרי משה· רבי משה סוקולובסקי
סימן א · כ)
והנלע"ד דטעמא דלא מתכשרי הנוטפים בזחילה משום דכשרבו על הזוחלים הרי הם מבטלים לגמרי את הזוחלין, ול"ד להא דמקוה שלימה אין מתבטל אף באלף סאין שאובין, דלא מיבעי אם שפך השאובין במעט מעט הרי תיכף נתכשרו השאובים ול"ש דאח"כ כשנתרבו יבטלו הכשרים, דהרי גם השאובין נעשו כשרים, ואף כשנתרבו השאובין בבת אחת על הכשרים ג"כ לא אמרי' דמבטלים הכשרים, דאדרבה אמרי' להיפך דגם השאובין נתכשרו ע"י השקה ונסתלק מהם הפסול לגמרי, וע"כ ל"ש שיבטלו את הכשרים, אבל בנוטפין לענין שיטהרו בזחילה הרי לא אמרי' דע"י השקה להמעין נעשה הנוטפים כמי מעין וחל עליהם מעלת המעין שיטהרו בזחילה, דא"כ גם אח"כ כשיופסק החיבור מהמעין יתכשרו בזחילה וז"א כמש"ל, וחזינן מזה דהנוטפים אין מתהפכים להיות כמי המעין, רק דכן הדין דכ"ז שהם מחוברים להמעין גם הם כשרים בזחילה, או משום דהוי כטובל במי המעין, או משום דפסול זחילה לא נאמרה רק על הוית המקוה בתחלה בשיעור המ"ס. וכמש"ל (באות ט' וי"א) דלהכי מותר לטבול במים העליונים הזוחלים כשיש מ"ס באשבורן אבל עכ"פ זה מוכרח דאין הנוטפים נעשים כמי המעין, וע"כ כשרבו הנוטפים על הזוחלים לא אמרי' דיתכשרו גם הנוטפים בזחילה משום דמחוברין להזוחלים, דאדרבה אמרי' דהם מבטלים לגמרי את הזוחלים, כיון דהנוטפים לעולם עומדים בדינם, ואין מתהפכים להיות כמי המעין, וע"כ הם מבטלים את הזוחלין, ואף כשהריבוי דנוטפים הם במעט מעט לא אמרי' דנתבטלו הנוטפים, ומשום דאמרי' אח"כ דחוזר וניעור וכמ"ש הרא"ש בפ"ב דע"ז (סי' י"ח) דמהך דשמא ירבו הנוטפים מוכח דאמרי' חוזר וניעור יעו"ש, וא"כ דאמרי' חוזר וניער שוב אמרי' דהם מבטלים את הזוחלים, והוי כהופסק החיבור מהמעין דשוב אין מטהר בזחילה, אבל במעין שהעבירו ע"ג בריכה דהמעין ניכר בפ"ע ולא נתבטל לכן מטהרים את הבריכה שיטהר ג"כ בזתילה כ"ז שמחובר למעין.